את נעה זני היקרה הכרתי לפני כמעט חמש שנים. ביום שישי אביבי מקסים לקחתי את כל ילדי (שניים קופצים לידי ושניים קופצים בתוכי) לצילום משפחתי. חשתי חובה לתעד את הסטטוס, "לאצור רגעים" בשפת נעה זני ולהנציח בקליק המיומן שלה את המשפחה שהיינו באותו היום. משפחה שתהיה כל כך שונה מהמשפחה שנהיה שבועות ספורים א"כ. נעה קלילה,שנונה ומתוקה קלטה אותנו בדיוק, גרמה בקסם שלה לשמחה ושיתוף פעולה כללי. הצילום הנבחר תלוי בדיוק מול דלת הכניסה לביתנו גם היום.
צוקרברג השאיר אותנו בקשר. ולפני כשנה מצאנו את עצמנו בשדה חורפי צהוב עם נעה, ילד וילדה גדולים, תאום ותאומה קטנים. עוד רגע יום המשפחה בגן ולנו לא הייתה תמונה משפחתית אחת.
בתוך דינמיקת הפייסבוק ובבלוגוספירה אנחנו רואות אחת את השניה, משתפות ושותפות לעשיה ולצמיחה. דוברות את השפה העסקית של "אקדמית" מיה לנדאו, מתראות, שמחות, מתחבקות. תענוג לראות את 'נעה זני-אוצרת רגעים' הופכת להיות יותר ויותר מותג ברור, יחודי ומוכר עם ניחוח מיוחד שמלווה כל פעולה שלה. זו לא עוד צלמת. זו נעה זני. זו צלמת מחוננת המתמחה בצילום לעסקים ולמשפחות. כשתפגוש אתכם היא תקלוט אתכם במבט מהיר וחד אחד ותביא את התמצית שלכם, את המיוחד והטוב שלכם לתמונה. ראיתי אותה עושה את זה. פעמיים עם המשפחה ופעם אחת כשצילמה לי פרופיל עסקי, עם מיזם ההזמנות שלי. חוץ מזה תצאו מה זה יפים ומה זה טבעיים.
אז ככה, בין פוסט לפוסט ובתוך התקשורת הפייסבוקית האופיינית קפצה נעה ב "אני אני" ונופפה לי שהחתונה שלה שווה התיחסות. מה עוד שיום ההולדת שלה מתרחש בקרוב…(!). אז לכבוד יום ההולדת של נעה החל בשבת ישבנו לרשום פוסט עליה, על אהבת חייה, על סיפור חתונה מקסים, שלה.
סיפור ההכרות
"בתקופה שהכרנו עבדתי במקצועי כצלמת והתמחתי בצילום חתונות. נפגשנו בפעם הראשונה בחתונה של אח שלו. אני הייתי הצלמת והוא האח של החתן. כשעשינו את הסגירות לפני החתונה שלהם, ישבתי עם הכלה, שתהיה גיסתי לעתיד וסגרתי איתה באותו ערב לעשות צילומים לשתי חתונות. שלה ושל חברה טובה שלה. הכלה, וחברתי הטובה תמי (שתמר שלי קרויה על שמה) מאוד רצו ששולי ואני נשתדך. 'שאני אצא עם קיבוצניק עם שם של בחורה? נראה לכם?' זה מה שקיבלו בתמורה."
"יש ביננו ויכוח עד היום מי התחיל עם מי. מאוד הלחיצה אותי הסיטואציה. בחתונה של אחיו אני עבדתי והוא היה נורא נחמד. כל הזמן אמרתי לו: 'אתה מפריע לי לעבוד. לך מפה'. בארוע ניגשה אלי קרובת משפחה של שולי ואמרה לי: 'טוב, אותךְ אני מבינה שנפגוש!'. כשיצאנו בסוף הארוע, אני והחברה שלי, וכבר נכנסנו לאוטו, הרגשתי פתאום שאני צריכה להשאר. היא הלכה לקרוא לו והוא בא לדבר איתי."
"בסיום חתונה אחרת שצילמתי הוא בא לאסוף אותי ואת השותפה שלי לצילום עם שמיכה ושני סווצ'רטים, לה ולי, והכין לכולנו פיקניק בים.
יצאנו זמן מה ועברנו לגור יחד בדירה שכורה ביפו."
The Proposal
"פעם אחת, בחזרה מאחד הביקורים אצל המשפחה של שולי בצפון, בסיבוב בין פרדיס לזכרון אמרתי לו (וכאן נעה עוברת לקול של ילדה קטנה, מתוקה ותמימה): 'אני כל כך אוהבת אותך ורוצה שתמיד תהיה המשפחה שלי. זה לא פייר שרק האחייניות שלך יהיו המשפחה שלך תמיד וכל הזמן'. תוך כדי נסיעה שולי שלף שקית ובתוכה טבעת קטנה שהייתה הטבעת של סבתא שלו ז"ל. את הטבעת בקש מאמא שלו באותו הבוקר ממש, מסתבר שבדיוק תכנן להציע לי."
תכנון החתונה
"במקור רצינו להתחתן אצל הורי במושב אבל זה לא הסתדר. בדיוק אז התחתנו גיל קומר ורי רוזנפלד בחמדת ימים, שאת חתונתם צילמתי. נורא רציתי כמוהם ובכיתי לשולי שגם אני רוצה להתחתן שם (ושוב פעם היא עושה לי את הקול הילדותי המתוק הזה. כנראה ככה היא משכנעת אותו לכל דבר). נסענו לראות. הייתה רק מרפסת של דֶק עץ ומבנה מזכוכית שאין בו כלום. אפילו לא מטבח. שום דבר. בדרך צילמתי במצלמה הפנורמית המיוחדת שהיתה לי את צילום של הכניסה לחמדת ימים. התמונה היתה תמונת ההזמנה לחתונה שלנו."
 |
| צילום פנורמי של נעה בכניסה לחמדת ימים היה לב ההזמנה |
"ההורים שלי היו די בשוק כשהגיעו לשם. המקום היה בלי כלום. אפילו לא היה צבע על הדֶק. את כל הארגון והסידור עשה לנו חבר טוב שהיה מפיק. הוא דאג לכריות קישוטים וכל השאר."
 |
| במקום לא היה דבר מלבד מרפסת וחלל אחד ריק. אפילו לא מטבח. |
"באופן כללי לא היה לנו כוח להתחרפן כמו כל הכלות שראיתי. הכרתי המון ספקים מהארועים שצילמתי במהלך השנים וכולם רצו לעשות לי את החתונה. היה לי קשה לבחור, אבל גם קל כי היה לי מאוד ברור מה אני רוצה. עם הבחור שסגרנו את הקייטרינג סגרנו על צלחת עוגיות שהביא לנו לפגישה בדירה שלנו ביפו.
את ה DJ, רונן גוטמן, שמאוד רציתי, ולא נהג לעבוד בימי שישי, שיחדנו בהזמנה לעשות סופ"ש באמירים עם האשה והילדה."
 |
| המוסיקה היא אהבה גדולה. |
השמלה
"הלכתי למעצבת יעל גרין, אחות של חבר. היא הסתכלה אלי ואמרה לי 'בגלל שאת צלמת ואת בג'ינס כזה אני רוצה לעשות לך את השמלה'. כשהתקשרתי לאמא וסיפרתי לה שיש שמלה אמא הייתה בשוק: 'מה? לא עשינו סיבוב בדיזינגוף!' אמא לא הבינה איך אני לוקחת ממנה את הקטע הזה של אמא ובת שעושות חיפושי שמלות בדיזינגוף. סגרתי איתה שתבוא למדידה ואז שתינו קפה בדיזינגוף כמקובל."
 |
| נעה, השמלה, שולי ומלך, המלך |
"בזכות השמלה גילו כולם שיש לי ציצי וכל הזמן אנשים אמרו לי 'וואוו, נעה, לא ידענו שיש לך כזה ציצי'. יש תמונות שרואים שהחברים מסתכלים לי על הציצי במקום על העיניים."
 |
| זוויות המבטים כפי שהונצח בתמונות |
"את היומיים שלפני החתונה בילינו בנפרד. אני נסעתי עם הבנות והוא עם הבנים. אני טבלתי במקווה והוא הלך לטבול במקווה טבעי. לכן ידעתי שלא יהיו לנו צילומי זוג של 'לפני החתונה' אבל מה שהיה לי הכי חשוב הוא צילומי משפחה. לחתונה הגעתי באיחור מרוב שישנתי טוב, כמו תינוקת ממש. שולי לעומת זאת הקיא
ושלשל כל הלילה וחשב שהוא הולך למות. ככה הוא כשהוא מתרגש. איך שראה אותי
הוא הרגיש טוב."
"הזמנו מאה אורחים לחתונה, שהיתה בעצם סופ"ש. שכרנו לאורחים צימרים באמירים.
בבוקר למחרת הזמנו את כולם למסעדה, רק בלי קפה בגלל הקטע הטבעוני של
המקום. צמצום ל 100 אורחים היה אתגר לא פשוט כי רק המשפחה שלי מכילה 150 איש. הסברתי להורים שלי שפליז פליז למרות שהם אנשי עסקים ומכירים המון אנשים שלא יזמינו לי את מנהל הבנק ולא שום מכר של קשרים עסקיים. יש לי פחד קהל וממש לא רציתי לעמוד בחתונה שלי מול אנשים שאני לא מכירה. למזלי, לחתונה של אחי כבר הוזמנו 500 איש, אז אפשר היה להרגע קצת הפעם. אצל שולי, לעומת זאת, גם פולנים וגם חיים בצרפת- המשפחה מאוד קטנה.
כל מי שעשה את המאמץ והגיע שמח שהיה שם."
 |
| סופ"ש-חתונה בחמדת ימים. מי שעשה את המאמץ והגיע שמח. |
מי יצלם את הצלמת?
"הצילום היה החלק הכי בעייתי. לא ממש
אהבתי את העבודה של הצלמים שהכרתי. מלבד אחד, לובקה שהיה נורא יקר. בחרתי צלמת שתצלם לנו את החתונה ונתתי לה הנחיה אחת, שבאה מהרבה ניסיון-
שתעשה צילומי משפחה. היה לי ברור בדיוק איך זה צריך להתנהל. אני עם אח שלי, שולי והאחים שלו, ההורים שלי ואני, הדודים שלי ואני … כשקיבלתי את התמונות נורא תבאסתי. למרבה הצער היא
לא עשתה צילומי משפחה כלל. התמונות נכנסו לאלבום כיסים,
אפילו לא אלבום מעוצב. התמונות יושבות עד היום באלבום כיסים שמטייל בבית, הילדים ממש מתעניינים בו."
"בזמן החתונה המצלמה שלי הייתה בחדר אחורי. אני
התהלכתי בין האנשים וכל פעם שראיתי תמונה יפה עשיתי קליק ואמרתי 'אני מצלמת
אתכם. תזכרו!'. כל פעם שניסיתי להגיע למצלמה ולצלם באמת נתקעתי בדרך."
החופה
"היה ברור לנו שלרבנות אנחנו לא נכנסים מבחינה פוליטית. מצד שני היה חשוב לשולי ולי שתהיה לנו חתונה יהודית. כחלק מהתפילות בחופה נהוג לומר שכל הנשמות שהיו איתך ואהבו אותך נמצאות בחופה. תמיד כשאמרו את זה בחתונות שצילמתי הייתי מצטמררת. היה חשוב לנו שכל הסבים והסבתות שלנו יהיו איתנו. וכדי שיהיו נוכחים צריך חופה."
 |
| נעה, שולי, וכל אוהביהם, תחת החופה |
"הרב שלנו היה חמוד ג'ינג'י ומקסים. כשהתקשרתי ושאלתי אותו האם יוכל לחתן אותנו הוא שאל מה השמות שלנו והיה בטוח ששולי הוא אשה. 'אין לי בעיה עם זה', הוא אמר, אבל שולי זה זכר או נקבה? קבענו להפגש. הוא היה בדרך לפסטיבל המחולות בכרמיאל ונפגשנו בבת שלמה על קולה וגבינות. דברים חשובים וטובים קורים לנו תמיד בדרכים…"
"לא הייתי מהילדות האלה שמתכננות להתחתן ויודעות בדיוק איך הכל יראה ויקרה. לא חשבנו על שיר כניסה לחופה. מרוב שאני אוהבת מוסיקה לא היה לי שום שיר מתאים. הרב החמוד הזה ליווה אותנו בשירה."
 |
| שיר כניסה לחופה הוחלף בזמירות של הרב בלייב |
"כשנכנסנו לחופה ביקשתי ממנו בסוד להזמין את ההורים. את החופה החזיקו האחים שלנו, וזה היה ממש מזל כי רק בזכות זה האחים שלנו מופיעים בתמונות. הייתה חופה מקסימה, עם טקס נורא יפה ומרגש של ברכות ושירים. את שבע הברכות ברכו החברים ובני המשפחה שלנו."
 |
| טקס שבע הברכות |
מלך
" מלך, הכלב (פוסט חובה) האהוב שלנו היה בחתונה. כשראה אותי בשמלה הלבנה זו הייתה הפעם הראשונה שלא קפץ עלי. תמיד היה מזנק עלי כשהיינו נפגשים. היה ברור לו שזה לא מתאים. בחופה הרב אמר שכולם חוץ ממלך צריכים להגיד 'אמן'. ענדנו לו סרט כחול והרשנו לו לאכול מה שרק רצה. יש לנו אפילו תמונה שלו חוצה את הרחבה עם שיפוד בפה."
 |
| עם מלך, אורח הכבוד, ועוד כמה אורחים חשובים אחרים |
"אחה"צ עשיתי הפתעה לשולי (כי ידעתי שאם יהיה מעורב לא יסכים) והזמנתי אקרדיוניסט לעשות קבלת שבת ושירה בציבור וזה היה להיט היסטרי."
 |
| קבלת שבת ושירה בציבור בליווי אקורדיוניסט |
"החתונה כולה היתה בול בול איך שאנחנו אוהבים. בלי לחץ ועצבים, כי ראיתי כבר קודם כל כך הרבה זוגות בקטע. "בתשע בערב ה DJ היה מוכן עוד להמשיך ואני כבר מתתי מרעב. לקחתי שקית במבה מאחד האחיינים שלי ואמרתי לו יאללה בו נלך. שולי נשא אותי על כפיו אל תוך צימר העץ שלנו."
 |
| נעה ושולי לנצח. שתי נשיקות במצח. |
עבור הכלות לעתיד נעה ניסחה לנו כמה מסרים חשובים: "אני מציעה להתייחס אל החתונה כאל אירוח ולא 'שיואו איך כולם באים לראות אותי צועדת אל החופה…'. החתונה היא רק התחלה ואל תתחרפנו ותגמרו את היחסים ואת הכסף על ערב אחד. תזמינו פחות אורחים ותארחו בלב שמח."
כמו שאומרים: מהפה שלך לאלוהים.
נעה מספרת שהזוגות שצילמה באותה תקופה הפכו אותה לצלמת משפחות. לצד צילום משפחות נעה מתמחה בצילום לעסקים. תהיו חברים שלה בפייסבוק והרשמו לבלוג שלה* ותראו כמה היא שוקקת חיים ומלאת עשיה. נעה דוהרת קדימה בקצב מסחרר, עסוקה בעוד ועוד פרויקטים מרגשים של צילום שבהם היא אוצרת רגעים נדירים בחיים בכל כך הרבה חן. ששש, תקשיבו, שומעים את הבאזזזזזזזזזזזזז….?, מי בכלל יעצור אותה. אז ככה לכבוד יום ההולדת שלה אני מאחלת לה מכל הלב שרק תמשיך.
נעה היא הכלה האחת עשרה בפרויקט הכלות שלנו. לפניה סיפרו כאן נשים, אמהות, יוצרות, מדהימות ומרתקות את סיפור החתונה המרגש שלהן. דרך הסיפור ניסינו להכיר אותן, ניסינו לראות כיצד הפכו את הארוע "השטנצי" למשהו באמת שלהן, אישי ומרגש. אם אתם מתחילים לבנות את הארוע הבא שלכם, חתונה, בת מצווה, בר מצווה, או מסיבת ברית אני מזמינה אתכם להכנס לגלריית ההזמנות שלנו, להתרשם ולראות כיצד הצילום האישי שלכם משתלב בהזמנות שלנו, ואיזו תוצאה אישית ומרגשת מתקבלת בסוף.
– הכלה שהייתה אור אלתרמן ברנע, 2008
– הכלה שהייתה שי-לי ליפא, 1999
– הכלה שהייתה מיה לנדאו, 2005
– הכלה שהייתה ליאת ורדי בר, 2009
– הכלה שהייתה רות דיין, 1935
איזה יופי של סיפור וכמה י-פ-ה את נעה!!!
לי רק נותר להסכים (:
כרגיל תענוג לקרוא את הכתיבה קלך ואת הסיפורים המיוחדים שאת מוצאת. איזה מבאס סיפור התמונות…
תודה קריני, גם בעיני זה סיפור מיוחד.
עניין התמונות באמת חבל, סוג של הסנדלר הולך יחף..?
לפחות נעה מפצה על זה בתיעוד בכל יתר החיים, כך שיש סוג של נחמה (:
פוסט נפלא.מאחר ואי אפשר לחשוד בי בחוסר אוביקטיביות כאמא של נעה ,כתיבתך הנפלאה מתארת נפלא את הסיפור. כולם זוכרים ובכל פעם מזכירים את החתונה היפה שבעצם היתה הפנינג של שלושה ימים בגליל.ובאשר לחוסר התמונות אין תמונות משפחה עם העמדה אך יש המון תמונות ספונטניות שבהן מופיעים כולם. אכזבתה של נעה ברורה היא ציפתה לקבל עבודה ברמה אמנותית וברמת נתינה גבוהה לפחות כמו שהיא נותנת ,לגיטימי שציפתה לכך אבל באמת באמת אין כאלה דברים… נעה היא יחידה במינה !!! ועל אוביקטיביות כבר דיברנו (-:(-:(-:
הי נילי,
באמת שזכיתי בלהכיר את נעה, צלמת סופר מקצועית, אשה מרתקת, שנונה ורגישה.
היה לי תענוג לשמוע ולספר את סיפור החתונה הקסומה והמרגשת שלה. תענוג לארח אותה בבלוג הזה.
כבוד שקפצת וגאווה שהשארת לנו תגובה אובייקטיבית (:
מזל טוב ליומולדת של הבת- מחר,
עינת.
מכיוון שאת הפרסונה הכרתי באופן אישי רק לפני שבוע, נתת לי פה הצצה נהדרת, כתובה מקסים ובדיוק בזמן – לסיפוק הסקרנות.
תודה!