הכלות של מזמינים, מיטל מתל אביב

ברגע שמיטל וערן סגרו מקום לחתונה בערב ט"ו בשבט, תאריך שכל כך רצו, הם עשו גוגל על הזמנות לחתונה והגיעו לאתר מזמינים. השניים אהבו את מאוד את הסגנון "החומרי" של ההזמנות, טלפון אחד ומשם החל הרומן ביננו 🙂 . מלבד ההזמנה עצמה, אשר על תהליך העבודה שלה סיפרתי בפוסט הזה, הוספנו פריטי דפוס נוספים הממשיכים את הקו העיצובי של ההזמנה וליוו את שרשרת הארועים המרגשים שהם הפיקו- חינה, שבת חתן ואת החתונה עצמה.

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ… ההזמנה לחתונה של מיטל וערן. שירון וברכות.

על מיטל המקסימה אני יכולה לכתוב עוד ועוד. קולה נעים ורגוע וסיפוריה ספוגים בהרבה מחשבה ומתן משמעות לדברים, כבוד גדול לשורשים שלה ושל ערן, אהבה גדולה למשפחה, וחיבור חזק בין עבר, הווה ועתיד. אותי היא מאוד מרגשת.

מיטל וערן, 29 ו 34, הכירו לפני כשנה בדייט שארגנה חברה משותפת, וכבר בפגישה השניה הבינו, כל אחד לעצמו שזה זה. כעבור כמה חודשים ערן הציע נישואין בדרך מפתיעה ומיוחדת. הוא לקח את מיטל לגבעה באזור יער צרעה. כשמיטל הגיעה למקום היא ראתה מולה שטיח אדום ארוך ובקצהו שולחן ערוך.

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים

לאורך השטיח ערן הניח צילומים מכל מיני תקופות, של בני משפחה, חברים ותמונות
משותפות של שניהם יחד. ליד כל תמונה היה סיפור קטן. "ברגע שראיתי את השטיח הבנתי מה קורה, בכיתי
וצחקתי יחד. האמת היא שמהבוקר היתה לי תחושה שזה הולך לקרות. ערן זמזם כל הבוקר
את היום אגרום לך סוף סוף לחייך ואפילו לא הבחין שעשה את זה. צעדתי על השטיח לאורך הסיפורים עד שהגעתי אל קצהו, אל שולחן מלא בכל טוב, שם ערן הציע לי נישואין. בשניה שאחר כך רק
רציתי לרוץ לספר לסבא."
סבא של מיטל, בן 93 השנה, קנה לפני שנים זוג נעלים לחתונה של מיטל ומאז הן שמורות בארון, ממתינות לחתונתה. "סבא התאהב בערן מהרגע הראשון, וזה ממש לא היה הבחור הראשון שפגש. סבא שלי היה חוזר ואומר שכיוון שעבר את גיל הגבורות (80 אביבים), והיה נאמן כל השנים לקב"ה, יש לו הזכות לברך אותנו. לכן מרגע שפגש את ערן היה מברך ובמקביל בודק מה הסטטוס ואיך מתקדם הקשר".

אחרי שערן הציע, החלטנו לא למתוח את הזמן, ולהתחתן בקרוב. התאריך המועדף עלינו היה ערב ט"ו בשבט, בזכות הסמליות שלו. במזל הצלחנו לסגור את אושן, המקום שהכי אהבנו, לחתונה. התחברנו לאנרגיות הטובות של המקום מהרגע הראשון. יש בו שילוב של נחת, שקט, שלווה ורוגע והרבה חום אנושי. אחרי סגירת המקום נותר לנו חודש וחצי לסגירת יתר הפרטים.

שבועיים לפני החתונה נערך ארוע החינה. "היה לנו חשוב לעשות חינה, מהמקום השורשי והאינטימי, ולחגוג במעגל הכי מצומצם, של המשפחה הקרובה."

הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה…. מיטל בטקס חינה משפחתי

טקס החינה סובב סביב הצד הנשי. במהותו הוא טקס מעבר מחיי הרווקות לחיי הזוגיות והוא נוגע בשלוש מצוות- הפרשת חלה מן העיסה, נדה (הקשורה לטהרת המשפחה) והדלקת הנר. מיטל וערן הכינו למוזמנים בארוע החינה מתנות אישיות המסמלות את שלושת המצוות. לצד המתכון הסודי לחלות של אבא של מיטל שהדפסנו על מגנט (איזה רעיון שימושי!), הוסיפו השניים גם זוג פמוטים וסבון ריחני.

יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. מתכון לחלות של אבא, הודפס על מגנט והוגש בשקית המתנות לאורחים

החינה התחילה בטקס טוניסאי מסורתי ובתום הטקס מיטל וערן נכנסו בקצב "שירת הזאפה" התימנית ומשם המשיך הארוע ברוח המסורת התימנית, וכך ניתן ביטוי למוצאם של שתי המשפחות. על השולחנות המתינו לאורחים בקבוקי יין ביתי אותו הכין אבא של מיטל יחד עם אחיו. את הבקבוקים עטפו תוויות עם תמונות של הזוג. "ביום שהודענו על ארוסינו, אבא שלי קנה ענבים והכין יין שיהיה לארועים מיוחדים ולשמחות של המשפחה."

את ההתארגנויות של יום החתונה מיטל בחרה לעשות בדירתם שבתל אביב. במהלך היום נכנסו קרובי משפחה מאנגליה, בלגיה וארה"ב שהגיעו לארץ לחגוג איתנו. כל היום נכנסו ויצאו, באו לומר שלום. היה בלאגן גדול, ומאוד שמח. "התבאסתי שאני צריכה להתארגן ולא יכולה להמשיך להיות איתם".

"את השמלה הזמנתי בסטודיו של ארז עובדיה, זו שמלה צנועה, כפי שמתבקש בקדושה של יום מיוחד שכזה. בשמלה פליסה, לאורכה וגם בחזה והיא צריכה להיות מאוד מדוייקת. הצוות של ארז עובדיה היו איתי לפרטי פרטים, עם כל הסבלנות והדיוק שבעולם."

"…כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ". מיטל במדידות אצל ארז עובדיה.

"את ערן לא ראיתי כל השבוע. זה היה מאוד נכון לנו. משהו של לחוות את הרווקות שוב, והיה מאוד עוצמתי עבורנו." מיטל הצטלמה במרפסת של הדירה ובככר ביאליק, שנמצאת ממש מתחת לדירה. ערן הצטלם בנמל יפו. אל החופה צעדו כל אחד בנפרד, ותחתיה נפגשו שוב, בסיום שבוע של "רווקות". כמה מרגש 🙂

מיטל נכנסה לחופה כשברקע ליווה אותה שיר שמקורו בפיוט תימני, אותו הקליטו אחיה טרם החתונה.
הקשבה חובה. הנאה גדולה מובטחת 🙂

Your browser does not support the audio tag.

"רצינו שהארוע שלנו יהיה מעבר למסיבה. ארוע מכונן של חיבור דורות שונים
לאילן יוחסין משותף חדש. חשבנו על הארוע הזה מתוך מחוייבות ליצירת בית חדש, מתוך השורשים
שלנו ולא כמשהו תלוש."
בחופה ערן ומיטל הקריאו מילים שכתבו.
קיבלתי את אישורה של מיטל לשתף אתכם, ואני מביאה את המילים כלשונן, כי זה כל כך עוצמתי כמו שזה.

ערן: "שתלתם ניגונים בי, אמי ואבי, ניגונים, מזמורים שכוחים. גרעינים גרעינים נשאם לבבי, עתם הם עולים וצומחים."
מיטל: ליל ט"ו בשבט תשע"ד , בחוצות העיר העברית הראשונה- "עת לנטוע אילנות, עת לנטוע ולבנות". אנחנו נוטעים שורשים, מקימים בית, ואתם- משפחה וחברים- עדינו. אנחנו מרגישים ברי מזל על מהלך חיינו ומודעים לכך ששום דבר אינו מובן מאליו.
רגע לפני שאנו מתחייבים זה לזו ומתקדשים, רגע לפני שאנו מצמיחים אילן יוחסין חדש, אנו מרגישים את הצורך להתחייב בפניכם ובפני אהובינו שאינם איתנו.
ערן: אתם, פלגי המים שהשקו אותנו במהלך חיינו באהבה ובמסירות. כל אחד מנוכחים כאן נטע בנו ניגון ונתן לנו משהו מעצמו בנוכחות שלו ובשמחה שהוא מביא איתו.
אנו מתחייבים היום בפניכם, להמשיך את שרשרת הדורות ולבנות בית יהודי-ישראלי המושתת על אהבת האדם והארץ, קבלת השונה, סובלנות ונתינה. 
ביתנו יהיה פתוח לכם תמיד ואיתו- ליבנו.

"קיבלנו כל כך הרבה מחברים ומבני משפחה במהלך השנים", מספרת מיטל, "והרגשנו שאנחנו שמים בסל אחד את כל הטוב הזה שקיבלנו, מתחייבים בפני האורחים היקרים שלנו, ויוצאים מצויידים בסל למסע משותף."

"הרבה מאוד אנשים נכחו בחתונה שלנו ולכל אחד מהם יש חלק במי שאנחנו. האורחים בחתונה הבינו שהם מלווים אותנו במשהו מאוד משמעותי, שהם חלק חשוב ומהותי ממנו".

מיטל התקדשה בטבעת של סבתה, סבתא ליזה, אליה היתה מאוד קשורה כל השנים. סבתא ליזה ליוותה את מיטל עד לפטירתה לפני כשלוש שנים.

זמירות הארץ בהקדשה מיוחדת לסבתא ליזה ולאהובים אחרים שלא זכו לקחת חלק בארוע

"אחרי החופה הייתה שמחה גדולה. בעצם אפשר לומר שהתכנון של הארוע הזה נולד מתוך המשמעות שלו עבורנו, וממנו צמחה השמחה."

החתונה של מיטל וערן כללה גם סדר ט"ו בשבט קטן, שהחל בקטע שהזוג הקריא המחבר בין צמיחה, חתונה, ארץ ישראל, והמועד הספציפי בשנה, ערב ט"ו בשבט, ולאחריו שרו יחד עם האורחים מחרוזת שירים.

בשבת שלאחר הארוע נערכה שבת חתן, ארוע מרגש שכלל את המעגלים המשפחתיים הקרובים. ההורים של מיטל הכינו בעצמם אוכל ל 130 איש, ארוחת ערב שבת ובוקר שבת וכל המעברים בין לבין (מדהים, לא?). התפילות נערכו בבית הכנסת של סבא של מיטל והדרך לבית הכנסת לוותה בפיוטים תימניים. בהתכנסות לארוחת שבת חולקו לאורחים שירונים מושקעים במיוחד.

שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. שירון שבת חתן של מיטל וערן.

אחיה הבכור של מיטל ערך את תוכן השירון. השדרה המובילה שלו היא ציטוטים משיר השירים, כאשר לצד כל ציטוט הותאם שיר ישראלי המשתלב עם אווירת הציטוט. אני הייתי אחראית על הכריכה בלבד 🙂

הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. כריכת השירון.

כששאלתי את מיטל למה בחרה דווקא בי לעיצוב ההזמנות, סיפרה: "מה שמשך אותי בסגנון העיצובי של ההזמנות הוא השימוש בחומרים טבעיים, גולמיים, לכאורה לא מעובדים, שזה כל כך שונה מהעיצוב הגרפי הנפוץ. ההזמנה היתה מבחינתי הסנונית הראשונה לחתונה, זהו הדבר שמזמין, שמכריז על ארועי החתונה, וזו הייתה הטעימה הראשונה מהארוע שלנו. רציתי שיהיו בהזמנה רמזים לארץ ישראל, ט"ו בשבט וטבע. הסגנון העיצובי של ההזמנה העביר משהו פשוט וטבעי שמאוד משקף אותנו. האורחים מאוד מאוד התרגשו מההזמנות שלנו, אמרו שהן מאוד מיוחדות ואף פעם לא ראו כאלה."

בתגובה להתפעלות שלי מהחתונה הכל כך מרגשת שלהם, שהסיפורים שלה מעבירים בי צמרמורת נעימה, אמרה לי מיטל: "החתונה שלנו באמת הייתה מיוחדת ומרגשת, אבל ממש לא ניסינו שהיא תהיה כזו. רק עצרנו והיינו אנחנו."

תודה, מיטל וערן המדהימים על השיתוף.
בליבי אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי להכיר אתכם ולקחת חלק מסויים וקטן בהתרגשות שלכם.
מאחלת לכם להמשיך ולאסוף חוויות, זכרונות, אנשים טובים ומילים יפות אל תוך הסל המלא כל טוב שלכם,
להמשיך את המסע היפה שלכם יחד ולמלא אותו במשמעות בכל תחנה ותחנה.
מזל טוב יקרים 🙂