בפריז’ידר של ילדותי, קומה ראשונה על עמודים דירה עורפית רמתשרון, הייתה שוכנת לה לעיתים מין עוגת גלידת שיש לבנה (אולי גבינה? צריכה לשאול פעם את אמא) מעורבבת בפסי שוקולד. בימי הקיץ החמים היו מוצאים את תבנית הפיירקס הקפוא מהפריזר, האצבעות קופאות והתבנית כבדה.. מסירים את נייר הכסף המרשרש ומיישרים. המנהג של ישור בכפית היה שגור בקרב משפחת המוצא שלי (איזה מזל שנמוג והתפוגג ולא נגרר למשפחה הנוכחית שלי. פשיווו לא הייתי שורדת התמודדת עם המנהג הקלוקל וחסר האסתטיקה הזה), מצוידים בכפית היו מיישרים באלכסונים שיושרו לאלכסונים חדשים, ואט ואט מקצרים את העוגה. לפעמים זה לקח כמה ימים. לפעמים גם פחות.בכל אופן, עוגת גלידה קיצית, לזכר ההיא, לא כבדה, קלילה ממש, טבעונית כמובן. מעולה. פצצה. נפלאה ופשוטה בטירוף להכנה.
כשתפרסו אותה אף אחד לא יבין איך עיצבתם עוגה מדהימה כל כך….
![]() |
איך יצרתם גלילים מושלמים כאלה? (זה קרה לי, באמת הרימו גבה ואף גבותיים) ועוד טבעונית? בטוח…? כן. בטוח.
![]() |
הסוד הוא בג’וני לימון. מכירים את המוצר הזה? האמת היא שמרגע שראיתי את גלילי הלימון של מיימונס היה ברור לי שהם יהיו מקסימים לקינוחים. נכון שהם נחמדים גם ככה, עם מילוי של קצפת צמחית, כקינוח מהיר ומפנק. אך כשהם משולבים בתוך קינוח הם אדירים. הפעם הטמנתי אותם בעוגה, מה שיוצר איים חמצמצים וקראנצ’ים נפלאים.
תודו שזה מוצר גאוני. אני בטוחה שרק התחלנו להשתמש בו.
בשלים למתכון?
מה שתצטרכו:
חבילת טופו משי (טופו רק הנמכר בד”כ במדפי המוצרים מהמזרח, לא במקרר)
2 כפות חלב צמחי שאוהבים, או שמנת צמחית לבישול, או 2 כפות מעדן סויה מעודן (הלבן של תנובה)
גרד מלימון שלם
מיץ מחצי עד לימון שלם (תלוי אם הוא עסיסי או מיובש למוות). 2-3 כפות בהתאם לאהבת החמיצות
3 כפות סוכר
1/2 כפית תמצית וניל
אפשרות: 2 כפות פריגת לימון (ואז מפחיתים שתי כפות מהסוכר)בעיקר כדי להוסיף גוון צהבהב
חבילת ג’וני לימון של מיימונס, אותה תמצאו במדף של מוצרי האפיה בסופר..
אריזה וחצי קצפת צמחית (כ 400 מ”ל סה”כ)
1 פודינג וניל
תבנית סיליקון מאורכת ועמוקה או תבנית נייר עמוקה מרופדת בנייר אפייה.
תבנית בעלת טקסטורה מעניינת בתחתיתה תוסיף עניין לעוגה. תראו את הגלים המקסימים האלו…
![]() |
כך עושים
מכניסים למעבד מזון את הטופו, החלב, גרד הלימון, הסוכר, מיץ הלימון ותמצית הוניל ומרסקים לתערובת אחידה וללא גושים. מעבירים להמתנה במקרר. אם יש לכם סבלנות וזמן, תנו לה לעמוד כך שעתיים כדי לתמצק מעט. כשהתערובת מוצקה וקרירה היא מתמזגת טוב ואחיד יותר עם הקצפת. אם הזמן קצר לכם- המשיכו הלאה.
מקציפים את השמנת עם הפודינג עד קבלת קצב יציב.
מחצית מהקצפת מערבבים עם תערובת הגבינה בתנועות קיפול.
מעבירים חצי התערובת לתבנית הסיליקון, מחליקים ליצירת שכבה אחידה בגובהה.
ממלאים את הגלילים ביתרת הקצפת.
הדרך הכי קלילה ומהירה שהמציא בן זוגי הגאון היא ללבוש על היד שקית סנדביץ’. לחפון קצפת מלוא כף היד, להפוך את השקית על הקצפת ולתת לה לרדת לתחתית השקית.
את פינת השקית הוא גזר ואז הזליף במדוייק קצפת בג’ונים. תאמינו לי זה פי אלף יעיל ממילוי בכפית. בעזרתם מלאת הכוונות של שני בני 7 נלהבים כל גליל הונח ישירות על שכבת הקצפת.
השיטה היא להניח שורות שורות, לאורך התבנית, בכדי לקבל את המראה של העיגול על הפרוסה (למי שי דה ג’וו מעידן גלילי הפימו?).
תוך 3 דקות הגלילים היו ממולאים ומונחים. לארבעה שלא נותר מקום נמצא מקום בבטנם של הפועלים העמלים.
כעת מכסים את הג’ונים בשכבת גבינת הקצפת הנותרת.
שאריות המילוי שנותרו אוחסנו במקרר בצנצנות קטנות. בבוקר לא נותר זכר. ככה זה כשיש מחלקה שפעילה דווקא בלילה. חופשגדול וזה.
מקפיאים לשש שעות לפחות.
מוציאים. הופכים. פורסים. מתענגים.
![]() |
![]() |
נסו, ספרו חוויות.
סופ”ש מנוחה מקסים לכולם
שווה אצלכם בטרוף…יש מקום? שוקלת לעבור דירה..שוב..אלייך:)
שתפסידי את המרחב העיצובי הנדיר שלך וחסר התחליף…. המממ…. נראה לי שתצאי מופסדת <3
בהחלט נראה מעולה.. אני כל כך אוהבת "לאכול עם העיניים".. בטוח יוכן בקרוב. תודה!
מכירה את זה היטב 🙂 ….
בהצלחה, ספרי איך יצא!
טוב, איבדת אותי בטופו… אבל המראה כ”כ מגרה שאני שומרת לי את התמונה ואת הרעיון של העיגולים האלה בפנים…
♥