לחמעג'ון טבעוני

לחמע’גון, אחד המאכלים שהיו אהובים אלינו טרום ימי הטבעונות. זוכרת איך בטיול לתורכיה לפני המון שנים, נסענו כברת דרך בכדי להגיע למאפיה מקומית באיזור איסטבול עליה קראנו באיזה מדריך טיולים שהיה איתנו כל הזמן בתיק או ביד. זו הייתה מעין מאפיה מסעדה שזו ההתמחות שלה. ישבנו שנינו אל שולחן כפרי פשוט וקטן, סביבנו המון תורכים, בעיקר גברים וכמה משפחות אחדות. הזמנו את מנת הדגל וכעבור דקות הגיעה פיתה ענקית דקה ושטוחה, עליה שכבה נדיבה של מילוי. לצידה קערית פטרוזיליה קצוצה גס וכמה פלחי לימון. היה נהדר.

כטבעונית אני מנסה לא פעם לשחזר טעמים שאהבנו ולחמעג’ון הוא אחת מההתאמות המוצלחות שעשינו. אני משתפת אתכם כאן במתכון אהוב מקצה לקצה, פה אחד (!) על ששת הנפשות בבית (שזה ממש מקרה נדיר וראוי לציון).

אז- נכין לחמעג’ונים דקיקים ומתפצפצים בפה, ונגיש אותם על טחינה טובה וסלט ירקות קצוץ דקדק לא לפני שסחטנו לימון על המאפים החמימים וזרינו עליהם חופן של עלי פטרוזיליה טריים.

מה שתצטרכו

לבצק:

500 גרם קמח מנופה (עירבבתי לבן וקמק כוסמין מלא 50/50. יצא משובח)

1 כף שמרים יבשים

1 כפית סוכר

1/2 כפית מלח

4 כפות שמן זית

כוס ורבע מים חמימים

למילוי:

1 חבילה של טחון מהצומח של טבעול (400 גרם)

1 בצל גדול קצוץ דקדק

2-3 עגבניות קצוצות

כף שמן זית משובח

מלח, פלפל שחור טחון

אפשר: בהרט, פפריקה מתוקה ופפריקה מעושנת

צנוברים

להגשה:

פלחי לימון

שפע פטרוזיליה קצוצה

כך עושים

מעבירים את הקמח המנופה ואת יתר חומרי הבצק לקערת המערבל כאשר מותקנת בו וו לישה.

מפעילים את המערבל על המהירות האיטית ביותר וצופים בתהליך הווצרות הבצק. בהדרגה החומרים יתכדררו ויתאחדו לגוש.

אם התערובת פירורית הוסיפו כף מים כל פעם עד יצירת הבצק. אם הוא נראה לכם דביק ונמרח על דפנות קערת המערבל הוסיפו כף קמח ועוד אחת עד שיווצר כדור.

תנו למערבל לעבוד עוד כ 8 דקות, במהירות האיטית ביותר שיש. הוא יבצע עבורכם את פעולת הלישה.

אם אין מערבל בבית- ערבבו את החומרים בקערה עד הווצרות הבצק ולושו על משטח מקומח קלות.

נשמן קערה בטיפ טיפה שמן, נניח את הבצק בתוכה, נהפוך את הבצק כך שישומן מכל צדדיו.

נכסה את הקערה בניילון נצמד ונעביר למקום חמים להתפחה והכפלת נפח.

בנתיים, עד שהבצק יהיה מוכן נכין את המילוי.

נערבב יחד בקערה את העגבניות והבצל הקצוצים. נוסיף את הטחון ואת התבלינים. נערבב. ניתן לתערובת להמתין כך עד לאפיה. ההמתנה מרככת את המילוי וממזגת את הטעמים ועושה לו רק טוב.