במסגרת סדרת הכתבות שלנו "חתונה של פעם" פניתי למורן יוסף. מורן היא בעיני נקודת חיבור מדוייקת בין סטייל לנוסטלגיה. היא עובדת היום בחנות "רק שניה" ברחוב הבילויים בגדרה- בהגדרת החנות- חנות יד שניה לבגדים וחפצים מהיום ומפעם. חוץ מזה היא גם בלוגרית בעלת בלוג אופנה עמוס ויטאג', תחרות ומלמלות, אביזרים חדשים-ישנים שאת רובם תראו על מורן בעצמה, ככה כמו שהיא, בהופעה היומיומית בסטייל המיוחד שלה. מורן עצמה וכל ביטוי שלה בעולם הזה ספוג שיק ונוסטלגיה. ברור שהייתי סקרנית לשאול אותה על החתונה שלה עצמה.
 |
| מורן ושחף, אפריל 2003 |
מורן מספרת: "התחתנו כששנינו הינו בני 26, אחרי הצבא והטיול הגדול. גרנו בתל אביב והחלטנו לעשות את הצעד. לא רצינו להגזים. החתונה הייתה באפריל ב"בין הכרמים" שבמזכרת בתיה. מקום באווירה ישראלית כפרי, עם אבן, עצי זית ודקלים.
"את ההזמנה שחף עיצב. היה לי אז אוסף פיות שמאוד אהבתי. שחף עיצב את ההזמנה בהשראת אוסף הפיות שלי ושילב בה אלמנטים שצייר."
 |
| ההזמנה: שחף צייר עולם של פיות |
חלקים בחתונה עיצבנו בעצמנו. נסענו לדרום העיר וקנינו ארגזי נרות
מעוצבים ופיזרנו בשרותים. אספנו איצטרובלים ביער והשתמשנו בהם לקישוט
החופה. השתמשנו בזרים של שיבולים לקישוט עמודי החופה ומתקרת החופה תלינו
איצטרובלים."
מעוצבים ופיזרנו בשרותים. אספנו איצטרובלים ביער והשתמשנו בהם לקישוט
החופה. השתמשנו בזרים של שיבולים לקישוט עמודי החופה ומתקרת החופה תלינו
איצטרובלים."
 |
| עיצוב עצמאי של החופה באלמנטים טבעיים |
לגבי הכלה שהייתה, מורן מספרת: "מאוד רציתי משהו עם תחרות. שמלה כזו מלאה בתחרות, עשירה, עם הרבה תחרות ושכבות. כשהגעתי למעצבת היא אמרה לי שזה בלתי אפשרי והתפשרתי. רק בדיאבד הבנתי שזה היה לגמרי אפשרי והיא הטעתה אותי. מכאן ההמלצה שלי לכלות: אל תתפשרו, תעשו בדיוק את מה שאתן חולמות עליו". כששאלתי את מורן האם אי פעם מימשה את פנטזיית שמלת שכבות התחרה היא ענתה שלא. מה שכן, אלמנט התחרות בא לידי ביטוי בחלק התחתון של השמלה.
"את השרשרת שענדתי קניתי ממיכל נגרין ועלתה לא מעט כסף ולא הייתי קונה אותה אלמלא השכנועים של אמי. זו למעשה רצועת בד שעליה מודבקים אלמנטים."
 |
| השמלה היוותה פשרה שהתבררה כטעות |
"החתונה הייתה מאוד שמחה. היינו לנו 400 אורחים, רובם חבר'ה וצעירים. היינו הזוג הראשון מבין החבר'ה והייתה שמחה גדולה. כולם שתו חוץ ממני. שתיתי קצת כי חששתי ובדיאבד התבאסתי שהייתי אולי קצת עצורה מידי."
"קטע מצחיק שהיה הוא שלאמא שלי היה מאוד חשוב שיהיה שירה בציבור. אנחנו לא רצינו אבל היא ממש ממש התעקשה אז הלכנו איתה. היא הביאה שניים שמנגנים ושרים הם עלו ואף אחד לא התייחס, אז אחרי 10 דקות התקפלו והלכו."
תודה למורן על השיחה הנעימה והצילומים המקסימים.
את העבודה הנפלאה של מורן יוסף וטעמה הנוסטלגי המשובח תראו בקישורים הבאים:
הבלוג של מורן יוסף
אתר הבית של החנות "רק שניה"
החנות "רק שניה" בפייסבוק
אם גם אתם מתכננים חתונה בקרוב, וסגרתם מקום ותאריך, מזמינה אתכם למדוד הזמנות באתר מזמינים. זוגות מספרים לנו שברבע שעה של עבודה על המחשב שבבית סגרו את ההזמנה. גם את הריצות הלוך-חזור לבית הדפוס אנחנו חוסכים. למה שתטרחו, אנו מגיעים לשם על בסיס יומיומי ממילא (:
פוסטים נוספים בסדרה "חתונות של פעם":
– הכלה שהייתה ליאת ורדי בר, 2009
– הכלה שהייתה ליאת ורדי בר, 2009
מעניין לקרוא וכל פעם מפתיע מחדש איזה הבדלים יש בין הפרסונה הציבורית של אנשים לבין זו הפרטית, כמו שרואים ברגע אינטימי כמו חתונה…והחלק האחרון בסיפור של מורן מראה כמה חשוב להתאים את החתונה לאופי של החתנכלה ולא של ההורים שלהם…לרוב זה תואם לאופי של האורחים הצעירים ולכן עובד! נהניתי, תודה!