שי-לי ליפא היא הכלה התשיעית בפרויקט הכלות שלנו. פרויקט בו נשים יוצרות, עסוקות, אמהות, מעניינות, מספרות את סיפור החתונה שלהן.
 |
| שי-לי ליפא היפיפיה, בת 25 |
שי-לי ליפא היא המחברת של כמה ספרי בישול מצויינים ("המטבח הבריא של על השולחן", "מטבח בריא לילדים", "120" ועוד) ומגישת תוכנית הבישול בטלויזיה הבית של שי-לי, המשודרת בערוץ 2, בכל שישי ב 18:35. הגישה של שי-לי לבישול היא שילוב של פרקטי, ביתי, משפחתי ואסתטי. בתוכנית היא מתגלה כאשת משפחה ובשלנית למופת, והיא אמא לשני ילדים מקסימים. פניתי לשי-לי בכדי לשמוע על נקודת הזמן ממנה התחילה המשפחה היפה שלה.
"וואוו, עבר המון זמן, 14 שנים". אומרת שי-לי. איך בכלל הכרתם?, אני שואלת, "זה היה שידוך", מספרת שי-לי, "רפי בעלי החליף את אחי הגדול בדירה ששכר עם שותפה. הוא היה אז סטודנט לכלכלה ואני סטודנטית לביולוגיה בפקולטה לחקלאות ברחובות. השותפה הכירה לי אותו. יצאנו ל 3 דייטים די מוצלחים מבחינתי ואז רפי עשה לי שיחה של "זו לא את זה אני" ונפרדנו. אחרי שנה וחצי החלטתי ליצור איתו קשר. אז הסלולריים לא היו נפוצים ולא רציתי להעמיד אותו במצב לא נעים. התקשרתי ב 11 בבוקר למספר הטלפון בבית, בשעה שידעתי שסביר שלא יהיה בבית, אלא בעבודה או בלימודים. השארתי לו הודעה במזכירה הביתית כי רציתי לתת לו את הבחירה, אם ירצה לחזור אלי. הוא שמע את ההודעה והרים טלפון חזרה ואמר לי בואי נצא".
"הקדנציה השניה הייתה מוצלחת, כמו שאומרים 'Timing is Everything'. התחתנו כעבור שנה, אני הייתי בת 25 (ושבוע) והוא בן 28. פשוט שני ילדים."
הכנות לחתונה
"נורא רציתי להתחתן באביב, סביב יום ההולדת שלי, סוף מאי תחילת יוני. פריחה, מזג אביב טוב, לא חם מדי ולא קר מדי. חיפשנו הרבה ולא מצאנו מקום. היה ברור שלא אתפשר על עניין האוכל ואם בטעימות לא היה מספיק טוב- פסלנו את המקום.
הגענו לבאר של סבא עם אמא שלי. ערב סוכות 98'. המקום היה ממש בתחילת דרכו. נדלקנו וסגרנו בו במקום. שמעתי שהבאר של סבא עובדים עם מזל טלה של פוד ארט, כך שעם מקום מדהים וקייטרינג כל כך טוב אפשר להיות רגועים."
 |
| שי-לי ורפי, ה 31.5.99, הבאר של סבא |
"לא התעסקתי עם החתונה יותר מדי. לאמא טעם משובח והיא עיצבה את החופה. היא קנתה תחרה שוויצרית מאוד עדינה ויפה. השטיח למרגלות החופה היה השטיח עתיק של סבתא של אמא שלי, והוא בן יותר ממאה שנים. היום הוא נמצא בסלון ביתנו. אמא הגיעה למקום בבוקר החתונה עם חברה שלה והם סידרו יפה, פרחים, הרבה נרות, ופרוסות תפוזים מיובשות סביב מרכזי השולחן."
 |
| החופה מעשה ידי אמא, על שטיח של סבתא של אמא |
"שני דברים עיקריים העסיקו אותי: השמלה והתפריט. הסתובבתי הרבה ורציתי משהו מיוחד. לא כתפיות ספגטי, לא מחוכים ולא קצפות ומרנגים. קיבלתי המלצה מחברה שעבדה איתי כשהייתי מלצרית ב'מיקה', ללכת לטובל'ה. היום אני שומעת על כלות שהולכות עם חברות שמלוות. אצלי הכל היה קטן ואינטימי. לכל הסידורים הלכתי עם אמא שלי או עם רפי. את השמלה שראיתי אצל טובהל'ה אהבתי מיד- כולה תחרה שקפקפה, מורכבת מפסים בעבודת יד. כולה בעבודת יד. החלק העליון עם שרוול ארוך- מאוד נדיר אז."
 |
| השמלה- כולה תחרה |
"אם הייתי יכולה הייתי מתחתנת איתה שוב, ואני אחת כזו שתמיד משנה ונמאס לה מהר. אני שומרת את השמלה לבת שלי- הלוואי והיא תרצה להתחתן איתה".
"מבחינת התפריט- היה לי קריטי שיהיה אוכל טוב. התפריט כלל סטייקים של אנטריקוט, פילה דג, אנטי פסטי משובח והרבה ירקות. לאחר הארוחה פתחו פינת קפה מקסימה, כמו בית קפה שסידרו במיוחד (היום אולי פחות מיוחד אבל אז היה נדיר), והגישו מלבד קינוחים פטיפורים ועוגיות משובחות. הקייטרינג היה מצוין והייתי מאושרת."
"כ 300 איש הגיעו לחתונה, היו הרבה צעירים והיה מאוד שמח. נהנתי מאוד מהחתונה, אבל אין ספק שבגלל ההתרגשות אני לא זוכרת ממנה הרבה. 5-6 שעות עברו בצ'יק."
"כשאני מסתכלת לאחור, זה נראה לי 'לייפטיים' אחר- תקופה לגמרי אחרת בחיים, תובנות אחרות, חוג חברים אחר. היינו אז זוג צעיר ללא ילדים, ילדים בעצמם, תמימים משהו, ומאז עברנו כברת דרך. חלק מהאנשים שהיו בחתונה כבר לא חברים שלנו, ואין לי מושג מה קורה איתם בכלל. חלק מהאנשים כבר לא ביננו, למשל אבא של רפי. אם רק אפשר היה לחזור לחתונה לכמה דקות במנהרה של דאג וטוני זה היה יכול להיות נחמד.
מה שהכי זכור לי לאחר החתונה הוא ריק גדול. התעוררתי למחרת במחשבה של וואוו כמה מהר זה עבר וכל כך הרבה התעסקנו בזה. אנטי קליימקס על גבול הדיכאון. יש המון התרוצצויות ופתאום אין כלום. הייתה נפילה ולגמרי לא הכינו אותי לזה. הירח דבש שלנו צפוי היה להיות רק בסוף ספטמבר ופתאום לא היה למה לצפות."
"ההמלצה שלי לכלות היא להשאיר להן משהו לאחרי החתונה. יש המון התרחשות לפני החתונה- גם חברתית וגם מבחינת סידורים. אחרי אין כלום. מציעה לתכנן נסיעה ללילה-שניים עם הבעל במקרה והירח דבש לא צמוד, או אולי מסיבה קטנה, ארוחה עם חברות, משהו חביב שיהיה למה לצפות. קחו את השבועיים, קצת זמן לנוח, ואחר כך שיהיה לכן עוד משהו טוב."
"ועוד דבר- חתונה זה חשוב ואל תתפשרו. אבל מה שחשוב יותר אלה החיים לאחר החתונה. לבחור פרטנר טוב לחיים הרבה יותר חשוב מלבחור שמלה. החיים מזמנים לנו לעיתים דברים קשים שאמורים לעבור יחד ואם יש לך שותף זה לגמרי אחרת. יש לי פרטנר מדהים ועברנו יחד דבר או שניים."
 |
| עם רפי. פרטנר לחיים. |
איזה מזל שהתעקשת עליו, אני אומרת לשי-לי. "לפעמים אני זורקת לו שאם אני לא הייתי רודפת אחריו הוא היה מתחתן עם סתם אחת." היא עונה, "ככה הבנים האלה, זקוקים להנחיה ואין להם שום מושג מה טוב בשבילם".
תודה לשי-לי על השיחה הזורמת והפתוחה, מאחלת לכם לחגוג עוד הרבה שמחות יחד ולחיות חיי שותפות אמיתית.
עוד על שי-לי ראו באתר התוכנית הבית של שי-לי, ואם אתם רוצים לקבל ממנה רעיונות מעולים לארוחות, ככה מידי יום, כנסו לדף שלה בפייסבוק.
לנו מצפים עוד הרבה פוסטים הנוגעים לכלות, חתונות, ארוח והרבה הרבה השראה.
עינת.
עוד סיפורי כלות וכלולות תמצאו בפוסטים הבאים:
– הכלה שהייתה מיה לנדאו, 2005
– הכלה שהייתה ליאת ורדי בר, 2009
– הכלה שהייתה רות דיין, 1935
איזו שמלה יפה! כרגיל כיף לקרוא ומעניין לראות את הפרספקטיבה
היי הכלה הזו
יש לי צילומי משפחה שהיא עשתה אצלי אחרי שני ילדים..
משפחה מתוקה בול כמו בתמונות
איזה בידור להפגיש את שתיכן כאן. שתי כלות נבחרות שלי. עולם קטן, כבר אמרנו?