לכבוד חג שמחת האילנות הגבוהים והירוקים וכל שאר הירוק שמתחתם אני שמחה לשתף אתכן ברעיון מקסים ומהנה לאלבום בעבודת יד, הבנוי בתוך ספר. זהו אלבום-גינה שהכנתי לאמי האהובה ליום הולדתה הקודם.

בוקט "מקורי", תווית ההקדשה וסרט שהודבקו מעל.

אמי המוכשרת, בעלת זוג ידי זהב ועין חדה לכל מה שיפה ומה שיש לו פוטנציאל להיות יפה, חלמה שנים על גינה משלה. משך שנים התנחמה בסידור העציצים במרפסת ושזירת פרחים עונתיים בכלים היפיפה שאספה או יצרה במהלך השנים. כשבנו הורי את ביתם הנוכחי לאחר שנים של מגורים בדירה עורפית, קומה ראשונה על עמודים, 20 משאיות של אדמה שפכו את תכולתן בשטח, לא כי היא כל כך גדול, פשוט כי היה ריק. לא היה לאדמה הזו או למישהו שמץ של מושג כמה פוריה היא תהיה, ירוקה וססגונית. משך העונות קיץ-חורף-סתיו-אביב אהבתי לצלם פריימים דוממים בגינה רוחשת החיים והנהדרת שלה. יום ההולדת הגיע וארזתי את התמונות בתוך ספר ישן.

כמו משמים נמצא הספר הישן הזה. ספר מאומץ.

בסקראפית קוראים לפרוייקטים כאלה "ספר מטופל" ובלעז' altered book. הכוונה היא לספר ממוחזר שעבר שינויים אמנותיים ובעקבותם שונה ומקבל שימוש חוזר בדרך חדשה.
בבוקר שישי אחד נסענו עמרי שלי ואני לחנות ספרי יד שניה "ינשוף ספרים" ברעננה. היעד היה למצוא ספר ישן ומשומש שיתאים לשמש בתור הבסיס לאלבום הגינה. התישבנו על רצפת החנות באזור הגינון והאגרונומיה ועברנו ספר ספר על ערמות של מדריכי גינון וספרי הגדרה בוטניים. כשהספר נמצא אורו עיננו. הוא פשוט היה מושלם לפרויקט. זה היה ספר על יבוש פרחים וכל מה שכרוך בכך. איך מגדלים, איך מייבשים, סוגים, רעיונות לשזירה ועוד.
הספר הפך להיות הרקע לאלבום, ובשזירת התמונות בתוכו, נוצר מימד נוסף של שכבות ועומק, וחוש נוסף נכנס לפעולה- חוש המישוש.

סרט תחרה "שלי" ועלי ששלכת מחברתי קרין

כאשר הורי דפדפו בספר לראשונה, קלטתי אותם עוברים עם האצבעות על הדפים, כמה שהם מכירים את הגינה מקרוב (והם באמת מכירים, מעולם לא נכנס לשם גנן), הם לא היו בטוחים מה שלנו ומה לא שלנו. אתה לא מזהה? (אמא שלי מזדעדעת), זו הקסיה פיסטולה שלנו! תראה את עץ הטוליפים! מתי צילמת אותו? זו המרפסת שלנו?!

למעלה: עץ הטוליפים של אמא. למטה: המנורות במרפסת

הפרקים הראשונים בספר מחולקים לפי משפחות צבעים של פרחים וצמחים פוטנציאלים לשזירה. הלכתי עם הצבעוניות של הדפים.

סגול אביבי בגינה של אמא

נועמילי על רקע עלי ורדים. האמריליוס הותיק והמרשים של אמא במרכז הדף השמאלי.

גם הנכדים צמחו בגינה הזו. בכל חודשי השנה ההעדפה היא לבלות בגינה. אלא אם כן היתושים מתנחלים בה לפנינו.

למעלה: נועם ושירה בני שנה בערב שבועות. למטה: מתחבקים בערוגה

אומרים שהפרחים של מחר הם הזרעים של היום ואתמול.

השירה שלי.

ושכל הדברים צומחים טוב יותר עם אהבה. בגינה הזו יש הרבה אהבה.

שירה מתמתחת מתחת לעץ הכסיה המופלא

בדף על כלי קרמיקה שילבתי צילום כלי שאמא עשתה לפני אולי שלושים שנה.

גם בכלים היא טובה, האמא הזו. יצרה ואספה.

בדף על נצרים שילבתי את העציצים התלויים בסלים של אמא.

סלים ונצרים

באיזור הסוקר את משפחת הסופים- תמונות של נועמילי שלי על רקע "צמחי הסוף" של אמא וביד משפחת ברווזי הקרמיקה שהכנתי לה פעם.

הברווזון הצהוב ואהוב שלי.

פינות בגינה של אמא.

לאמא יש משפט כזה- אין צמח מכוער. כל צמח יכול להיות יפה אם הוא נמצא במקום שמתאים לו. את המשפט הזה אני קונה בשתי ידיים.

אם חשקה נפשכם ליצור אלבום בתוך ספר-
* מצאו ספר שיתאים כקרקע לאלבום. לכו על קו גרפי שעושה לכם את זה, צבעים שולטים שאהבתם, עניין בו מתרכז הספר (כמו תחביב, מקום או דמות הסטורית שמדברת אליכם) או אפילו מראה של טקסט שמדבר אליכם.
* השתמשו בדבק טוב (ממליצה על דבק "סקוץ'"), חזק מספיק, שהתמונות לא יתקלפו במהלך השנים ולא יצהיבו.
* שלבו קישוטים שיחסית אינם בעלי נפח, אחרת האלבום יהיה נורא שמן וישאר פתוח.

שיהיה ט"ו בשבט נהדר ושמחת אילנות משובחת!
עינת.