אז חשקה נפשי בעוגת תפוזים. עשיתי חיפושים ונסיונות וננעלתי על העוגה הזו, שפשוט צריכה להשאר. לנצח נצחים. העוגה במקור של טל גלבוע, ואחרי שהכנתי אותה פעם אחת כלשונה, עשיתי עליה קצת שינויים ואחר כך התקדמנו היא ואני עוד שלב.

יוצאת עוגה נהדרת, יציבה, אוורירית, ולא דחוסה.
אתם יכולים להכין אותה בתבנית אינגליש קייק, בעטרות קאפקייקס או בתבניות קטנות אישיות. בכל וריאציה היא תהיה נפלאה, רק התאימו את זמן האפיה לגודל התבנית ואל תשכחו שתבניות קטנות זקוקות לפחות זמן אפיה. 

עוגת תפוזים נפלאה וטרייפל תפוז, קצפת ותותים- שניים במתכון אחד

מאוד מאוד אוהבת לארח לארוחות קונספט. בשנים הקודמות היו בסוכה שלנו ארוחה מקסיקנית (פעמיים), ארוחת סושי וספרינג רולס, ארוחת פלאלפל, והשנה ארחנו לארוחת פיצות ופוקצ'ות. ג'אנר אחר של ארוחות שמאוד אהוב על בני המשפחה שלי הוא מה שאנחנו קוראים לו ארוחת בחירה. ארוחה שבה מוגשים המרכיבים וכל אחד בוחר לפי העדפותיו ומרכיב לעצמו את המנה. ארוחת ספרינג רולס נכללת בג'אנר הזה, ארוחת ניסואז, ארוחת סביח וגם הארוחה של ליל אמש- ארוחת מיקס אנד מאצ' של פיצות ופוקצ'ות. האורחים מגיעים לשולחן צבעוני, פעיל ושמח, מלא התלבטויות ואפשרויות. העשיה והדינמיקה מחממות את האוירה ותורמות להצלחת הערב. זהו קונספט נפלא לארוחות ערב קלילות, מסיבות (גם לילדים!) לפקיניקים ומדורות שטח, בתנאי שיש לכם סאדג'.

הכנתי מראש בצק משובח, רוטב עגבניות, רוטב פסטו, מבחר של ירקות ותערובת של אנטי פסטי. הכל היה ערוך יפה ומזמין, מערוכים המתינו על השולחן וכדורי בצק ריחניים. החרוצים הפשילו שרוולים על אף שהגיעו עם גופיות, פתחו את הבצק, מרחו פזרו, דחפו לתנור והמתינו בציפיה. במקביל הכנתי כלמיני וריאציות, פרי סטייל שנשלחו לרעבים כמו שיצאו מהתנור. תמיד היה מי שתפס.

פוקצ'ה של עשבי תיבול עם תוספת של ירקות קלויים ובצל לבן

סוכות הוא החג המשולם לאוהבי הנייר. אמא כנראה חשה את זה היטב וזו כנראה הסיבה שלמרות הצירים בערב כיפור הצליחה להתאפק וללדת אותי רק בערב חג סוכות (פשיוווו איזה מזל !) אקיצר, סוכות זה ללא ספק החג שלי. אבל גם פורים בגלל התחפושות, חנוכה בגלל האוירה ושבועות בגלל הלבן לבן.
משנה לשנה ארגז קישוטי הסוכה שלנו הולך וגדל, הופך להיות משקית, לארגזון, לארגז שמן. חלק מהקישוטים לא שורדים המתנה ממושכת של 12 חודשים פחות שבוע, ובמקומם מצטרפים חדשים, שפתיחתם ופרישתם בחלל הסוכה מלווים בקריאות שמחה והתפעלות.

ככל שאני מעמיקה אל תוך הטבעונות תחושת ההתפשרות הקולינרית הולכת ומתפוגגת. אם בתחילה היה ממש לא ברור איך מסתדרים בלי ובלי ובלי, בהדרגה מגלים את השפע ואת מבחר האפשרויות. היכולת ליצר גביניות משובחות היא עוד נקודת השג בדרך הזו. בשיטוטי בפינטרסט גילתי מאפה שפשוט שבה את ליבי בצורתו. חיטטתי עוד קצת וגילתי שמקורו בצ'כיה וסלובקיה, אך התפשט בהצלחה בארה"ב. מקור השם קולאצ' (kolache) הוא מהמילה kolo, גלגל, שניתן לו על שום צורתו. הקולאצ' מולא במבחר של מילויים פירותיים מעניינים והיה חלק ממנהגי הכיבוד והמסורת בחתונות במרכז אירופה. היום המאפה מוכר ומקובל בארה"ב, ובערים שונות בארה"ב מקיימים את יום הקולאצ' בו עורכים את פסטיבל הקולאצ' ומגישים בו מבחר של מאפי גלגל כאלה בכל מיני מילויים. הקולאצ' גירה לי את בלוטות הרוק ואתגר את בלוטות העשיה ובהשראת אותו צילום שצד את עיני לרגע פיתחתי את המתכון הזה.
יצאו מאפים משגעים, כיס בצק קליל ואוורירי, בתוכו מלית של גבינה מעודנת מתובלת בעדינות בגרד לימונים. אף לא טבעוני לא יצליח לנחש שאין בגביניות הנפלאות הללו אף רכיב מהחי. ברור שאצלנו הן יככבו על שולחן החג בשבועות.

כיסי גבינה טבעוניים נפלאים

לקראת חג שבועות, אחד האהובים עלי, שמחה לשתף ברעיון למתנה Do it yourself, מה שנקרא DIY, מהיר הכנה ומדליק- צרור של צמחי תבלין ותה בתוספת תגיות וינטאג' כפריות.
צמחי תבלין ותה הם ללא ספק אחת המתנות הקלאסיות והמשמחות שיש. הם גם כל כך אסתטטיים, גם ריחניים וגם סופר שימושיים, מה שמסביר מדוע הם כל כך נפוצים בתור מתנה לאורחים בארועים. מקסים להגיש עציצי תבלין כמתנה למארחים וספיציפית בחג שבועות, בהיותו חג של תודה והכרה בשפע המגיע מהאדמה.

צמחי התבלין הקלאסיים כמו הרוזמרין, המרווה, הלבנדר והעירית, הם חלק טבעי מהגינון הארץ ישראלי. שתילי התבלין ישגשגו באדמת גינה טובה בעלת השקיה סדירה, אך יסתדרו מצויין בעציץ או באדנית, במרפסת או בגינה, במקום מואר. במקרה שבו השתילים מיועדים לשתילה במיכל ולא בקרקע, יפה לשתול אותם בתוך כלי חרס מחמרה אדומה, בתוספת הלייבלים- תוויות השם.
לצד התוויות הוינטג'יות העשויות בעבודת יד, המתנה תהפוך להיות עוד יותר אישית ומושקעת, שכן בבת אחת עלינו בהררכיה מלא רק "בעצמי קניתי" לגם "בעצמי הכינותי".

את העציצים הגשתי כמתנה למארחים, בעלי גינת תבלינים ותיקה שהייתה זקוקה לריענון לקראת האביב. הילדים ואני קפצנו למשתלה, ובזמן ש(שוב)הרחתי לבנדר עד מלוא הריאות הם קיבצו בהתלהבות אל תוך ארגז קרטון כל תבלין שקרץ להם- אורגנו, מרווה, זעתר, רוזמרין, לבנדר, עירית, נענע, מליסה, לואיזה, נענת אננס, שמיר, קורנית פטרוזיליה וכוסברה. כשהיינו כבר אמורים לצאת לארוח, הרגשתי שמשהו ממש חסר, איזה מין... טאצ' אישי שיעשה פה איזשהו הבדל. בזכות זמינות החומרים שהיו לי בבית, מדבקות הסקראבל השימושיות כל כך, מקלות הארטיק הפשוטים והזולים ווושי טייפ דמוי חותמות וינטאג', לא עברו עשרים דקות והיו לי ביד 12 תוויות מקסימות מוכנות.

תגיות שם לשתילי תבלין

ההתלהבות העצומה בקרב חברי לפייסלנד מן השלבים השונים בהם שיתפתי לאורך הכנת ליל הסדר לגמרי הפתיעה אותי. אפשר לומר שממש רגשה אותי. במיוחד נגע לליבי השיח שנוצר בקרב חברי לקבוצה המצויינת בישול טבעוני. היו אינסוף תגובות והמון המון מחמאות על סידור השולחן ועל הפקת סדר טבעוני מלא. נשאלתי רבות על הרכב התפריט, על העיצוב ועל ההתארגנות לקראת. הבטחתי לפרט, אז הנה אני כאן בפוסט אפטר פארטי. מוזמנים :)

שולחן הסדר שלנו במבט מלמטה

האביב כבר כאן, בריח הנפלא באויר, בגינה שמתעוררת.
פצצות הזרעים שהכנו בט"ו בשבט נסדקו בעקבות הגשמים ונפתחו, והזרעים הקטנים החלו לפרוץ מתוכם.

צד אחד נבט קטן, שטומן בחובו את האביב וצד שני שורש.

פוסט מאמצע החג הכי שמח ומשמח לילדים, כל ההתארגנויות כבר מאחורנו ונותר רק לחפוש ולהנות ולאכול מתוקים עד לא ידע. כאמא חובבת DIY, פורים מעמיס עלי כמויות של עבודה, בעצם כמויות של תחביב. אין ספק שמכל העיסוקים הדבר הכי מהנה עבורי הוא להכין את התחפושות לילדים. בימים הקודמים לפורים הסלון שלנו הופך לחמ"ל, על שולחן האוכל עומדת מכונת התפירה וסביבה גזרות שאני מאלתרת, בדים מסוגים שונים, חוטים, סרטים וקישוטים. אמא מה אוכלים היום? שרוול של נסיכה! כרבולת של תרנגולת!
אני נהנית לתפור להדביק, לחבר, לקרוא לילדים למדידות ניסיון כששום דבר עדיין לא מחובר לכלום הכל על קרע תרנגולת.... עד שיש תוצאה שמחה, בד"כ בדקה התשעים ותשע.
פורים הוא החג הכי יצירתי שיש. ממש זועק למקוריות ומתחנן להשקעה, ומה שהכי כיף הוא שזה חג שמאפשר להשתולל איתו, כמעט בלי גבולות, ולקחת אותו לכל כיוון ונושא, לכל צבע וחומר. חגיגת DIY. התחפושות שתפרתי לילדים השנה, ובעיקר תחפושת האסקימוסי הקטן קיבלו תגובות כל כך נפלאות, שהחלטתי להקדיש לו פוסט. האמת, תחפושת אידיאלית, גם לאמא בעבודת יד וגם לילד, כיוון שהיא כל כך נוחה ומפנקת. עובדה שהוא חזר הביתה כמו שהוא יצא ושומדבר לא הכביד או נשר. אז תעשו כמוני ותתייקו לפוריייים הבאים ושרק ירבו שמחות.

זמן אסקימוסי. פורים 2015 בעבודת יד.

בהמשך לפוסט על משלוחי המנות DIY נשאלתי במה למלא את משלוחי המנות, שיהיה יבש אך משובח, מתוק אך לא דביקות הנה לפניכם עוגיות משגעות, בריאות ופריכות שמכינים בדקות. בבסיס העוגיות שיבולת שועל, ובכדי לקבל את המרקם האידיאלי נשתמש בתערובת של שיבולת שועל גסה ודקה, זו המהירה, ממנה מכינים דייסות "קוואקר". קבלו טיפ- טחינה של דקות ספורות של שיבולת השועל הגסה במעבד מזון תתן לכם את השיבולת שועל הדקה. זה לגמרי אותו החומר, רק במצב מעט שונה.   

עוגיות תחרה דקיקות נפלאות

שיגעון הפורים הולך ועולה אצלי, והוא מופנה ברובו להכנת תחפושות לילדי. השנה הבכור טרוד בקורס קדם צבאי ופורים נראה לו מין משהו של בצפר. למספר 2 אין עדיין מושג למה מתחפשת, אמא נסתדר כבר, משמע אחליט שני לילות לפני על תחפושת מהממת ואני יודעת שאת לא תנטשי אותי. מספרים שלוש וארבע בחרו תחפושות ממש נחמדות להכנה והאמת שכבר מתחשק לצלול לפרויקט.
התחפושת הראשונה שתפרתי הייתה גזר אותה תפרתי לעצמי כשהייתי בת 16, ומאז אני עדיין תופרת באותה זינגר ישנה, שנשלפת לעבודה מואצת מידי חודש אדר.
את משלוחי המנות של ילדי אני נוהגת להתאים לנושא התחפושת, לפחות שיהיו באותה צבעוניות ואוירה. כך המשלוח לא נראה תלוש כשהם צועדים בגאון למוסדות ואמא רצה אחריהם עם מצלמה ביד.
הפעם אראה כיצד להכין משלוחי מנות מהממים מקופסאות שימורים. כן, מהחומר הקר והמשעמם הזה שלרוב מסיים את חייו בפח שניה אחרי שרוקנו את תוכנו, כי הוא נראה כל כך חסר מעוף. תתפלאו- אפשר ליצור מקופסאות שימורים דברים נפלאים!

שמתי למטרה לשוות לקופסאות את הצבעוניות, התוכן, החומרים והשמחה הפורימית. בנוסף, יצרתי מארזים רב פעמיים, כאלו שכיף לשמור ויהיו יפים לאורך כל השנה. הם יוכלו בכיף לשמש אחסון לכלי כתיבה, מברשות איפור ומכחולים נקיים, צעצועים קטנטים וכולי, כי אם כבר משקיעים ובאהבה, אז פליז לא חד פעמי. בואו נצלול לעשיה ונכין משלוחי מנות משלושה טיפוסים- כובע קוסמים שארנב מבצבץ מתוכו, משלוח מנות אידיאני ומשלוח נסיכתי.

נוצות לֶבֶד בדרך למשלוח מנות אינדיאני

ט"ו בשבט, חג השקדיות עורר בי חשק לצרף שמרים ושקדים- שילוב אדיר ואהוב. שילבתי בין בצק השמרים המתוק שאני מאוד אוהבת ובין קרם שקדים שרקחתי כאן.
יום שלישי, יום עמוס במיוחד, בין טיפול בלקוחות להכנה לדפוס מעמידה את הבצק להתפחה. מרדדת את הבצק, מורחת את המילוי. מלפפת צמות. הפעם המערכת החינוכית מתחשב בנו ושלושת מפגשי ההורים של שלושה ילדים מתוך הארבעה מתקיימים ברצף ובתאום מופתי. חוזרת, אופה, מכבה את התנור. משאירה בית ריחני ופתק, שיהנו מהעוגות וישאירו אחת לצילומים. יוצאת לפרלמנט של יונית צוק, כמעט מגיעה ליעד מקבלת ווטסאפים מלאים בקישוטים אממממאאא העוגה טעימה ומלא לבבות בכל צבעי הקשת. הווטסאפ הזה בנוי בול לילדי כיתה א' שלומדים לכתוב אני אומרת לכם. חוזרת ברבע לאחת עשרה בלילה, רוויה בתחושת סיפוק ומלאי חדש של כלים ורעיונות. הם באמת התקדמו יפה עם הצמות ואפילו השאירו אחת לתיעוד. ילדים טובים.  

צמת שמרים במילוי שקדים. איור חלק עץ השקד מויקיפדיה

פעם, כשהיינו ילדים, לפני כמאה שנה לפחות, עיקר ט"ו בשבט היה עניין הנטיעות. היום המושג הזה נראה תלוש ולא רלוונטי בעליל. לא רק שנטיעות חדשות כמעט אין, שטחים שלמים של יערות טבעיים ופרדסים הולכים ונעלמים לטובת שכונות מגורים חדשות ומבני תעשיה. במקביל הפך ט"ו בשבט מחג הנטיעות לחג שמירת הטבע. ואני שבחרתי לגור סמוך לשדה בר, מתחברת בכל ליבי לתכני החג הזה. קצת מהזמן הפנוי הנדיר בחיים העמוסים האלה אני מקדישה ליציאה לשדה. יוצאת עם מי שמצטרף, הילדים, הכלב, מי שבא, מסתכלים רחוק ורחב, בודקים מה חדש בטבע, שוהים בתוכו. מעריכה את הירוק ירוק הזה שמאפשר לנו לנשום, ומודה יום יום על שהתאפשר לי להתרחק מעט מהצפיפות האורבנית ולאפשר לילדי מרחב. מתפללת בליבי שישארו איים ירוקים טבעיים בין ובתוך הערים. שישאר לנו מרחב לנשימה.

חשבתי איך אוכל אני לתרום את תרומתי הצנועה לחג שמירת הטבע, ולצ'פר אתכם, הקוראים החרוצים שאוהבים לעשות דברים יפים לבד, והיום אגיש לכם רעיון שיאפשר גם לכם להעיר מתנומתן נקודות קטנות, עזובות וחומות, בחצר שלכם, באדנית, באי תנועה בפינת הרחוב, בשטח העזוב בחצר בית הספר או הגן. אספר לכם כאן על רעיון גאוני ממש, מוכר ומקובל בארהב ובמקומות אחרים בעולם שהגיע הזמן שיהיה מוכר גם ליצבור הישראלי- פצצות זרעים. אלו מין קובבות קטנות המכילות בתוכן פוטנציאל מדהים ליופי- קפסולת חיים, זרעים קטנים ומופלאים שבתוספת גשם וקרני שמש חורפיות ינבטו, ישתרשו יפרחו ויעשו שמחה בלב. אחרי שנלמד איך להכין את הקובבות אלמד אתכם איך לארוז אותן יפה למתנה. שי קטן ואסתטי שאפשר להגיש בחג, וכמתנה לאורחים בחתונות וארועים אחרים.

חוץ מזה הכנתי לכם תוויות פרינטבלס חינמיות נפלאות למתנות בחג, אז שווה להגיע לסוף הפוסט.

פצצות זרעים המוגשות כאריזת מתנה

האמא האהובה שלי, גננית מחוננת בגינתה הפרטית, בעלת גינה מופלאה, מעניינת, מלאה פינות מיסתור ופינות חמד, מין כזו גינה שבכל זוית ומבט דברים נראים אחרת בתכלית, והכל הרמוני. לאמא הזו בדיוק יש משפט- אין כזה דבר צמח מכוער. החוכמה היא למצוא לכל צמח יש את המקום שלו ושם הוא יהיה יפייפה. המשפט הזה זמזם לי בראש מליון וכמה פעמים כשהכנתי את החנוכיה הזו.

החנוכיה הרומנטית

נכון שהיא ממש רומנטית ומעודנת כזו? נכון שהיא נראית כל כך מורכבת ומושקעת?

לפני ימים ספורים עלתה לבלוג ההדרכה ליצירת חנוכית פטיפורים משגעת. בפוסט השני של סשין חנוכיות ה DIY אלמד להכין חנוכיית עוגיות מלח. זהו פרויקט שלגמרי מתאים לכל הגילאים, לידיים קטנות וגם לגדולות גדולות ומנוסות. מה שיפה בחנוכיה הזו, שלמרות שהיא בנויה מחומרים ממש פוּשטים היא יכולה להראות נפלא. זה אחד מקסמי ה DIY, לא?

חנוכיה DIY מבצק מלח

לפני זמן קצר היה לי העונג להשתתף בערב מרתק של "הפרלמנט", קורס נפלא של חברתי יונית צוק הידועה בשמה הבלוגריסטית ומיועד לבלוגרים ולמי שחשקה נפשו בבלוג משלו. במסגרת המשימה "ספרו 3 דברים שלא יודעים עליכם" סיפרתי שאני ממש ממש מתרגשת מלשוטט בחנות חומר בניה, וזו אמת לאמיתה. תחושת העונג שלי בביקור בחנויות מהסוג הזה לא נופלת מהכיף שבביקור בחנויות בגדים או יצירה. רשתות מתכת ורשתות פלסטיק מרגשות אותי. אוהבת קאטרים וחלקי אינסטלציה. אני מלטפת ברגים ואומים ומעריצה את הדוּד הענק שמערבב את הצבעים, שלא נדבר על מניפות הצבעים המהממות שתמיד פרוסות לצידו. מטרת הביקור שלי בחנות חומרי הבניה הפעם היתה למצוא חומרים מעניינים לחנוכית DIY. יצאתי עם קילו גבס לבניה של טמבור ועוד כמה גודיז. כעבור יומיים חזרתי לחנות, כי זללתי את כל הגבס וחפצתי בקילו נוסף. התחנה הבאה הייתה חנות מוצרי אפייה, אחריה ביקרתי בנות כזו של הכל בדולר, וחנות כזו של כלים של חד פעמיים מה שהניב כמה פרויקטים שונים ומדליקים.
הראשון שבינהם, חנוכית פטיפורים DIY, לפניכם.

חנוכית פטיפורים

משנה לשנה מלאי קישוטי הסוכה שלנו הולך וגדל, לצד קישוטי הסוכה המקסימים שהכנו בשנה שעברה נוספים חדשים ורעננים. השנה אראה כיצד מכינים פנסים-סיניים-בניחוח-וינטאג' או כמו שכינתה אותם חברה, יעל בר כשר הקרמיקאית היקרה, מיני-פנסים-סיניים-מספר-רוסי-בסוכה-ישראלית.

מיני פנסים סיניים בעטיפת נייר ספר ישן

אחד הדברים המרתקים באומנות, זה לחזות בפלא הזה שבו אנשים שונים ניגשים לאותו פרויקט, לאותה משימה ויוצרים תוצרים שונים לגמרי. בתחום הסקראפ הכל כך אהוב עלי המינוח המקובל הוא "פרשנות", וממש כמו פרשנות של כתבי קודש, המעצבת עושה פיענוח עיצובי, פירוש וביאור מתוך נקודת המבט שלה. הפרשנות האישית שלנו נובעת מהראש- איך אנחנו תופסות דברים, מהידיים- איך אנחנו נוגעות בדברים, ומהמשאבים החומריים- אותם חומרים שיש לרשותינו לביצוע הפרויקט.
למתעניינות בתחום הסקראפ ממליצה לכן להתנסות מפעם לפעם באתגר. אתגר זו למעשה משימה, פרויקט מוגדר, בעל הנחיות הדוקות יותר או פחות. ההנחיה יכולה להיות לעשות שימוש בפלטת צבעים ספיציפית (למשל: רק לבן אדום וקראפט), שימוש במבנה ספציפי (למשל: 3 תמונות זו לצד זו, כותרת עליונה, ומקבץ קישוטים משמאל), או שימוש בחומרים ספיציפיים (למשל: שימוש בלפחות 12 כפתורים, או שימוש במסכות וכולי...).
מי שרכשה לוח שנה לעיצוב אישי, קיבלה בעצם פלטפורמה "נקיה" לעיצוב. חומר גלם. מה עושים איתו? בואו תצללו איתי לפרשנויות ולפתרונות העיצוביים של מקבץ מתוצרי הבנות.

דף בלוח השנה של אלינור

עברו שבועיים מאז שלוח השנה לעיצוב עצמי יצא לדפוס וכמעט כל הלוחות מצאו את דרכם לידים יצירתיות ואוהבות. כיף לראות את העיצובים שלכן, במיילים, בצ'אטים ובדפי הפייסוש. תמיד מפתיע לראות כיצד תחת כל זוג ידיים נוצרות תוצאות שונות. למעשה נותרו במלאי כמה לוחות בודדים וזהו עד השנה הבאה. מי שתמהר תספיק גם היא להכין לוח שנה אישי, שזו בעיני המתנה האלטימטיבית לשנה החדשה, כי ככה מתחילים שנה- ברוח יצירתית, מלאת אהבה וכוונות טובות, ומתובלת ברגעים יפים מהחיים.
בנתיים, גם הלוח שנה שלי נבנה, משמין ומקבל אופי. לבקשתכן, אציג את הדפים שלי (עד כה שמונה למיניין), שתוכלנה לקבל רעיונות נוספים והשראה לעיצוב.
את לוח השנה אני בונה בהדרגה, לאו דווקא לפי סדר החודשים. בנתיים הוא הולך ומשמין, ואיתו גם ליבי.

עמודים בלוח השנה לעיצוב עצמי

עצרתי רגע את כל עיסוקי כדי לכתוב לכן פוסט ולספר לכן עלה השבוע המרגש והעמוס שעובר עלי. הגיתי רעיון, מוצר חדש ממש לפני זמן קצר. תכננתי, עיצבתי, הפקתי, הפכתי את היממות לרצופות כמעט בכדי להספיק ולעמוד בלוחות הזמנים. לא עברו שבועיים והוא אצלי בידיים, לוח השנה לעיצוב עצמי, ואז הוא משוכפל, ומתפצל, ממשיך הלאה ממני, אל ידיים אחרות, ידיים יוצרות, לא בשכונה שלי ולא בעיר שלי וחלק אפילו לא בארץ שלי. לוחות הזמנים דוחקים, הבית מלא קייטנים, בחוץ שמש יוקדת וחום מעייף, אבל האדרנלין מחזיק אותי שעות נוספות. הילדים הגדולים למדו לארוז בקפידה, למלא פרטי דואר רשום, להפקיד בדואר ולקבל פתקי מעקב. הם ממילא ערים עד השעות הקטנות של הלילה בימים האלה של החופש, ורק שמחים להצטרף לחגיגות. על שולחן האוכל הגדול שלנו חומרי אריזה ומעטפות ענקיות. מה אוכלים היום? לוחות שנה!

לוחות השנה שלי נארזים וממתינים לידיים אוהבות

מקבלת כמעט עם כל רכישה און ליין פידבקים משמחים כאלה. "היי עינת לוח שנה מקסים!!!", "כמובן שהייתי חייבת להזמין לי, לאמא ולחמותי", "איזה כיף לראות אותך מתחדשת!", "מקסים מקסים", "עינת, איזה מוצר מדליק!", "מוצר מבריק!", אז אל תתפלאו שיש לי אדרנלין בשפע.

נולד יצור שזועק ליצירתיות וליד אישית שלכן, בעל פוטנציאל אדיר להפוך להיות לוח שנה מרגש ואישי, כזה שיש בו עבר (את הזכרונות שלכם) את העתיד (התוכניות שלכם) ואת ההווה שהרי ילווה אתכן יום יום. אותי זה ממש מרגש.

איזה מזל שיש לי את הבלוג, מקום לשתף בדברים הטובים שנאפים בחיים, כמו הקרקרים האלה.
קבלו באהבה מתכון פשוט וקליל לקרקרים מעולים תוצרת בית. את הקרקרים אלה הכנתי פעמיים. בפעם הראשונה הם היו טובים מאוד. בשניה- מעולים ממש.
אין מתאים מהקרקרים לחג השבועות, בארץ של חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן.

מבצע איפוק מתחיל