בולגריה בסוף אוקטובר. נסו לחשוב על שילוב של חורף אירופאי קר לצד אח בוערת ומטבח בולגרי ביתי משובח, נחל גועש ורועש המתפתל בין בתי האבן של הכפר, לצד מראות פסטורליים ופתיתי שלג הנוחתים ברכות. המקום נבחר ע"י צלמת אהובה עלי, אפרת לוזנוב, שהובילה קבוצת בנות ברות מזל לקורס צילום מעולה. המקום שאפרת בחרה היווה את הלוקיישן הכי מושלם שאפשר היה לחשוב עליו. לאן שהבטת, דרך עינית המצלמה או בעין בלתי מזויינת ראית חומרים נפלאים לצילום. מרקמים וטקסטורות משגעים כמו קורות עץ מיושנות ומקולפות, קירות אבן מחורצים, טיח מתפורר, דלתות ברזל שצבען מתקלף ומגלה את שכבותיו, חלודה, וחזזיות. מטעמים. סימנים שעשה הזמן, טביעות אצבע של השנים שחלפו על הכפר הציורי הזה. אפרת דאגה שגם בחלל המרכזי שבו צילמנו יהיה שפע מרתק של חפצים לצילום- בקבוקי זכוכית קטנטנים ומבחנות עתיקות ששימשו אגרטלים לענפים ירוקים, בצלצלים, זרעים ופולים של צמחים שונים, עלי שלכת, זרדים, מפות כותנה ומפיות קרושה שרקמו נשות הכפר. הכל מסודר למשעי בתוך כלי הולמים- קערות עץ, אמאייל וחימר. לא היה פריט אחד, שהיה בחלל הזה סתם במקרה, לא היה חפץ שלא היה חלק מהקונספט של חורף באירופה. בקיצור, חלום.
הקפדנות של אפרת והדאגה לפרטים הגיעה לתחום הקולינרי, מה שהוסיף פן מופלא נוסף לחוויה. נורה חמותה של אפרת הגיעה מהעיר הסמוכה בה היא מתגוררת ובישלה עבורנו במנות גדולות של אהבה ותשומת לב. וכמו שלאפרת ידי זהב בצילום לנורה ידי זהב בבישול. ואנחנו זכינו לאוכל משובח, פשוט, ביתי וכפרי מצד אחד ומצד שני מעודן וערב כל כך לחיך. עם כל ביס תהיתי על הרכיבים, ניסיתי לפרק את הטעמים ולהבין את הסוד והקסם, מה ואיך נורה החביאה שם. בין הארוחות נורה חותכת וקוצצת, מערבבת ומקפלת, מכינה את הארוחה במטבח האבן הכפרי, ואני מתחקרת אותה איך הכינה את הארוחה הקודמת.
פאי התפוחים הנפלא של נורה קיבל אותנו כשנכנסנו לראשונה מהקור המקפיא למבואה הקסומה של סדנת הצילום בשעת בין ערביים. המבואה הייתה מחוממת באח עצים ומוארת בנרות שאפרת הדליקה לכבודנו, ספוגה עד לשד עצמותיה באוירה של חורף אירופאי. זהו המתכון הראשון של נורה שניסית לשחזר ואני כל כך מאושרת שהצלחתי.
 |
| פאי התפוחים של נורה |
