‏הצגת רשומות עם תוויות הזמנות לחתונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הזמנות לחתונה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 25 בינואר 2014

הכלות של מזמינים, מיטל מתל אביב

ברגע שמיטל וערן סגרו מקום לחתונה בערב ט"ו בשבט, תאריך שכל כך רצו, הם עשו גוגל על הזמנות לחתונה והגיעו לאתר מזמינים. השניים אהבו את מאוד את הסגנון "החומרי" של ההזמנות, טלפון אחד ומשם החל הרומן ביננו :) . מלבד ההזמנה עצמה, אשר על תהליך העבודה שלה סיפרתי בפוסט הזה, הוספנו פריטי דפוס נוספים הממשיכים את הקו העיצובי של ההזמנה וליוו את שרשרת הארועים המרגשים שהם הפיקו- חינה, שבת חתן ואת החתונה עצמה.

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ... ההזמנה לחתונה של מיטל וערן. שירון וברכות.
על מיטל המקסימה אני יכולה לכתוב עוד ועוד. קולה נעים ורגוע וסיפוריה ספוגים בהרבה מחשבה ומתן משמעות לדברים, כבוד גדול לשורשים שלה ושל ערן, אהבה גדולה למשפחה, וחיבור חזק בין עבר, הווה ועתיד. אותי היא מאוד מרגשת.

יום שלישי, 3 בדצמבר 2013

הכלות של מזמינים: ענבל, ישוב בדרום הארץ

ענבל המקסימה הגיעה אלי דרך שיטוט באינטרנט. בשעת ערב מאוחרת, אני בביתי סוגרת עבודה על המחשב, והיא בנגב, עושה גוגל על הזמנות לחתונה. הצ'אט שבאתר היה דלוק, ולגמרי מזמין לשאול שאלות ולהתייעץ, שוחחנו קצרות בשקט הלילי, רק האלרט של הצ'אט מודיע על פעילות. למחרת קיבלתי את פרטי הארוע והתחלנו לעבוד יחד.


התלבטנו יחד בין כמה עיצובים שענבל אהבה. מה שכן, היה מאוד ברור לזוג שירצו לשלב צילום שלהם בהזמנה. שלחנו את הזוג להצטלם. בסיום חגיגת יום הולדת משפחתית יצאו החוצה, הזוג, עם הגיס ומצלמה. ועשו פוזות טבעיות וצילמו תמונות.

צילומים ספונטניים במושב

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

חתן-כלה

עבר זמן מה מאז שיצרתי את דמויות החתן-כלה, וכמו אוסף הקישוטים, הכפתורים, התחרות, הדפים והבדים שאני אוספת במהלך השנים, ומחכים להשתלב ביצירה המתאימה, ככה הן חיכו לזוג המתאים שיבקש אותם בהזמנה. והנה לפני שבועות אחדים כלה מתוקה הגיעה לביקור בסטודיו בלווי אמה ביום של ארגונים לקראת החתונה, וקלטו את דמויות החתן-כלה בזווית העין. חוץ מזה שהן עשו לי געגועים לימים האלה של טרום-החתונה, ימי כיף עם אמא שקוראים להם סידורים אבל הם הכי יום בכיף ביחד (נחלת בנימין --> שוק הכרמל --> קפה. סנדביץ' חצי חצי --> דיזינגוף צפון עד הסנטר. לופ כיכר המדינה. שובפעם נחלת בנימין --> שוק בצלאל --> ארוחת בוקר) הן עשו לי חשק לשלב כבר את הדמויות בהזמנה.

"חתן-כלה". גב וחזית ההזמנה.

יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

הכלות של מזמינים: ליאור, מושב עמינדב

אחת עשרה נשים נפלאות ראיינתי בפרויקט "כלות של פעם", נשים יוצרות, אמהות, מרתקות ומסקרנות שסיפרו על חווית החתונה שלהן. הן שיתפו אותנו בחוויות החתונה שלהן, אם בישראל של ראשית ההתישבות, כמעט לפני 80 שנה (החתונה של רות דיין) ואם בלאס וגאס של לפני שנים ספורות (החתונה של אור אלתרמן ברנע). בראיונות הללו ניסיתי למצוא את החוויה האישית שלהן בתוך טקס שלכאורה כל כך מוכר, קבוע וחוזר על עצמו.

מאז עיצבתי והפקתי לא מעט הזמנות ללא מעט זוגות, ופגשתי כלות מדהימות ומרגשות. ברגע אחד מסויים של התרגשות, חשתי צורך לשתף אתכם, שתכירו את הכלות המקסימות שלי. הן בקטע כל כך מיוחד ומרגש בחיים, שחייבים למצוא איזה מכשיר הקלטה אור קולי ורב חושי ולהנציח את הרגע (כן, מודעת לשורש השולט כאן במשפט, צר לי, אין מילה נרדפת מדויקת כל כך).  


ההזמנות של ליאור ואסף, חמות ממכונת ההדפסה

יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

שמונה טיפים כיצד להפוך את הארוע שלכם לבלתי נשכח

אתם עומדים להתחתן בקרוב או מחתנים בת או בן. אתם ודאי רוצים חתונה אחרת, לא עוד אחת. אתם רוצים שהחתונה תהיה משמעותית ומרגשת עבורכם. אתם מקווים שהאורחים שלכם לא יראו בחתונה שלכם חובה, ושיבואו מתוך רצון אמיתי להשתתף. אתם רוצים שהאורחים שלכם יהנו להיות נוכחים ויהיו באמת שותפים לחוויה. אתם משתוקקים שהארוע שלכם יהיה אישי ומרגש. הנה כמה הצעות בשבילכם.

יום חמישי, 6 בדצמבר 2012

הכלה שהייתה שי-לי ליפא, 1999

שי-לי ליפא היא הכלה התשיעית בפרויקט הכלות שלנו. פרויקט בו נשים יוצרות, עסוקות, אמהות, מעניינות, מספרות את סיפור החתונה שלהן. 
שי-לי ליפא היפיפיה, בת 25

יום חמישי, 22 בנובמבר 2012

הזמנות חדשות

בשבוע האחרון עלו עיצובים חדשים של הזמנות לאתר של מזמינים ורציתי לשתף אתכם בתהליך הפיתוח והיצירה. בסוף השבוע התפנו לי כמה שעות שהוגדרו כ"מנוחה ושקט", קצת "זמן לעצמי" וכששאלתי את העצמי איך אני רוצה לבלות את הזמן התשובה הייתה ברורה- לעצב הזמנות חדשות למזמינים

ביום הולדתי הקודם קיבלתי את המתנה הכי כיפית שיכולה למכורה לסקראפבוקינג כמוני- את הסילואט קמאו- מכונת חיתוך מדהימה. המכונה הזו מחוברת למחשב, ומקבלת הנחיות מתוכנת המחשב המפעילה אותה. מזינים את הנייר בחריץ מיוחד. סכין זעיר וחד, כמו מחט, רץ על הנייר לפי קווי המתאר של הצורה וחותך את הנייר במדוייק. יוהו כשאני מסתכלת על המכונה הזו עובדת- לצד ציפיה ומתח אדיר כולי אחוזת התפעלות. איך היא עושה את זה?! פלאי הטכנולוגיה. פשוט לא תאומן. 

עבודה שראיתי לאחרונה בבלוג של יוצרת הסקראפבוקינג הנפלאה סטייסי כהן (סוכנת ביטוח קליפורנית ביום ויוצרת נפלאה בלילה) גירתה את געגועי לסילואט שלי. החלטתי להשתמש בסילואט ליצירת הרקעים להזמנות (ולא החיתוך אלמנטים שיושבים על ההזמנה, מה שאני נוהגת לעשות לעיתים). אהבתי את הרעיון של סטייסי כהן ליצירת חלונות שמאחוריהם מציצות דוגמאות יפות והתמסרתי ליצירת שני עיצובים חדשים כאלה.

הראשון נבנה סביב אלמנט הכוכבים במחשבה על מסיבת ברית או בריתה. 
יותם הקטן. כוכב אמיתי.

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

ברוך בואך, הסתיו

אוירת הסתיו המבורך הולכת ונכנסת ואנחנו עסוקים בהפקת הזמנות לזוגות ומשפחות שחוגגים ארועים בחודשים ספטמבר עד נובמבר. בר מצוות ובת מצוות, חתונות שחיכו לרגיעה שאחרי חודשי הקיץ החמים והצפופים, ומתכננים לחגוג באוירה סתוית.

לאותם החוגגים שאסתטיקה והקפדה על הפרטים כל כך חשובים להם- מי שנעזר בשירותיה של מעצבת ארועים או חפץ להעניק לארוע טאצ' אישי בעשר אצבעות- הפוסט הזה בשבילכם. גם אלה ש"סתם" מארחים את ארוחות חגי תשרי בביתם ויופי השולחן חשוב מבחינתם לא פחות מטעם המאכלים, גם אלה ימצאו רעיונות טובים והשראה.

פלטת הצבעים המרכזית המומלצת לסתיו היא צהוב, כתום, אדום כהה וחם וחום. צבעים נוספים שיצטרפו בשמחה לפי צורך הם סגול, ירוק (אפרפר או צבע זית), לבן או לבן שבור.
פלטת צבעים בסיסית לסתיו

יום רביעי, 11 ביולי 2012

אהבה הודית

הודו מדהימה. צבעונית ושוקקת חיים. אי אפשר לדמיין אותה, וכל כך קשה לתאר אותה, אבל בשניה שאתה חווה אותה היא נחרטת בכל החושים. צבעוניות הקיץ שלנו והחום המהביל הביאה אלי ריחות של הודו, בה טיילתי לפני כמה שנים.

צבעוניות הודית

יום שני, 9 ביולי 2012

מיני אלבום מעטפות ממולא בהזמנות

מדינתנו הקטנה התברכה בריכוז של מקומות נפלאים לארועים, כאשר גולת הכותרת היא ללא ספק מקומות לחתונות. מעונה לעונה ברור יותר ויותר כמה מעוף והשראה יש בתחום הזה. זהו תחום ההולך ומתפתח כל הזמן ובארץ מצליח להתעדכן בקצב מסחרר בטרנדים העיצוביים הכלל עולמיים. עולם הארועים נושק לשלל עולמות עיצוביים מרתקים- עיצוב חללים פתוחים וסגורים, גינון, table decor, שזירת פרחים, עיצוב חפצי נוי, כלים וחפצים שימושיים, שפיות, קונדיטוריה, משקאות ותחום המתוקים ההולך ונעשה אמנות בפני עצמה.

מידי יום אנו רואים אנשי מקצוע מדהימים המצליחים לברוא, שוב ושוב, אשליה של קסם. כיוצרי תפאורות בתחום הבמה, מפיקי הארועים מצליחים ליצור עולם קסום ומרגש. וכשהביצוע משכנע, התחושה היא שמרגע הכניסה לארוע האורחים נמצאים במעין יחידת זמן ומקום אחרת בתכלית מזו של היומיום שבחוץ. ברגע שנכנסת אתה בחגיגה. התרגשות, חוויה כלל חושית של יופי, טעמים, צלילים וריחות. בחלק מהמקרים החוויה חזקה כל כך, עד שהיא מצליחה "לשחרר" את המוזמנים מהיומיום הלחוץ שבחוץ, ומאפשרת להם לגלוש בהתמסרות אל תוך העולם שהמארחים יצרו עבורם.

באופן טבעי אני בקשר עם גני ארועים כאלה ואחרים. יש כמה שאני אוהבת במיוחד. יש כמה שאני נהנית  במיוחד לשטוף את העיניים בים של אסתטיקה, מקוריות העיצובית ויופי המתקבל עם כל מבט. לאותם מקומות שמדברים "בשפה העיצובית" שלי הכנתי מיני אלבום עשוי כולו מהחומרים הטבעיים של מזמינים- הזמנות ומעטפות. המטרה הייתה ליצור משהו שהוא אחד לאחד ההזמנות של מזמינים מבחינת הגודל, הצבעים, ואיכות ההדפסה. אני מאוד מאמינה בלגעת, וחשוב היה לי להציג משהו שמרגיש כמו הדבר האמיתי. שום קטלוג או ספר מודפס לא מעביר את התחושה המדוייקת כמו ההזמנות שלנו בתוך המעטפות שלנו.

מיני אלבום עשוי כולו מעטפות
את המיני אלבום הזה בונים מחיבור מעטפות זו לזו- כל מעטפה ל"מכסה" של זו שסמוכה לה, וכך יוצרים את תשתית האלבום. כיוון שמעטפות הן חומר הגלם ליצירת דפי האלבום, מתקבל בכל דף כיס (זהו בעצם חלל המעטפה). בזכות הכיסים הללו נשתמרה הסקרנות וההתרגשות המוכרת של גלוי ונסתר, של פתיחה והצצה. המראה של המעטפות מאחור היה כל כך יפה בעיני שבחרתי להשתמש ברשת אוורירית כדי לא להסתירו.

אחרי שיצרתי את בסיס האלבום, יצרתי כריכה חיצונית קשיחה שתשמור על האלבום. הרבה עונג אני מוצאת במלאכת הכריכה. יש ב"כרכנות" מגע אמיתי עם החומר, תחושה של יראת כבוד שבעיסוק באֻמָּנוּת חשובה ועתיקת יומין. זו מלאכה שדורשת ראיה מרחבית, חשיבה על שימושיות והרבה דיוק. 

כריכת האלבום

דף הכריכה הפנימית משמש להסבר על האלבום, ובכיס הכריכה הפנימית נכנסה גלויה אודות מזמינים.

הכריכה הפנימית- כל כיס מנוצל בכל דף מנוצל 

בפנים- דוגמאות של הזמנות. על כל דף- הזמנה אחת, ובכיס מתחתיה- הזמנה נשלפת נוספת כדי שניתן יהיה לראות את גב ההזמנה. כך נוצר עוד משחק של פתיחה והפיכה, ומתאפשר מימד נוסף לתצוגה.

דף אקראי ובו הזמנות לחתונה 

והזמנות אחרות. רואים את הגב בכיס השמאלי?


המיני פתוח ועומד

אם אתם מחפשים מתנה אישית, מהירה וקלה יחסית להכנה- יש כאן הצלחה בטוחה. מיני אלבומים בסגנון הזה הכנתי במספר הזדמנויות בעבר, ותמיד הן זכו להתרגשות גדולה. כל אחת מהסבתות היקרות שלנו זכתה למיני אלבום הבנוי בסגנון הזה, ובו "גלריה" של כל הנכדים. פעם אף הייתה לי ההזדמנות להכין אלבום כזה כמתנה לילדה יקרה לקראת גיוס. האלבום הכיל צילומי ילדות ומכתבים מחברים קרובים ומבני המשפחה- מזכרת לכל החיים.

בזכות תשתית המעטפות המיני הזה מתקפל נפלא, ושפע הכיסים יוצר צרור של מזכרות ואהבה משגע ואישי מאוד.

מיני אלבום נכדים

גלרית נכדים. ישנו יחס ישיר בין כמות הנכדים לגובהם.
אז אם אתם נתקלים במיני אלבום של מזמינים, תמסרו לו את אהבתנו. ואם אתם מזהים מקום ש"דורש" אלבום כזה או זקוקים לאלבום כזה במקום שלכם- ספרו לנו.

ניפגש (בעיקר) בשמחות,
עינת.

יום רביעי, 30 במאי 2012

יום שישי, 4 במאי 2012

רגע של נוסטלגיה

מה יש בה, בנוסטלגיה שכל כך עושה לנו את זה? נוסטלגיה היא לא טרנד. היא הייתה שם ותמיד תהיה שם. נוסטלגיה היא צורך נפשי כמעט. הצורך להתרפק על העבר הוא כל כך אנושי וכל כך בסיסי, שאי אפשר בלעדיו. כשאני חופרת בעצמי אני מגלה שמה שעושה לי את זה הוא לא רק הצד הסגנוני והקו האסתטי (והוא עושה לי את זה בגדול). מדובר כאן בגעגועים. אל מה שהיה פעם, בחיים שלי או בחיים של אחרים, לא משנה. איזה צורך לגעת בשברי זכרונות ופיסות חיים של דברים אמיתיים וממשיים. דברים שנכחדו מהעולם הזה וכבר לא יהיו לעולם. לצד הכאב שבהחמצה, הנוסטלגיה ממלאת אותנו בתחושה של חמימות, מנחמת ועוטפת, כמו אמא גדולה. ועוד לא דיברנו על כל ההשראה והחוכמה, ועל כל העוצמה הקורנת מחפצים, מפיסות של מכתבים, מצילומים, ניירות, מזכרות, מארועים ומאנשים שכבר עשו משהו בחייהם. פעם. בזמנים אחרים. 

יום שלישי, 3 באפריל 2012

ככה הכל מתחיל

אשה חכמה ויקרה אחת אמרה לי פעם שלמרות שלפעמים נראה שמסלול החיים שלנו נראה לנו לא קונסיסטנטי ולא קוהרנטי, בנקודות  מסויימות אנחנו יכולים לראות איך שלל החוויות שצברנו היו בדיוק במקום. כמה הן נחוצות בכדי שנעשה את מה שאנחנו עושים הכי טוב והכי מדויק שאפשר. בדיוק מאותה נקודה אני מסתכלת היום לאחור ומבינה כמה היא צדקה. לכאורה נגעתי בעולמות בלתי קשורים, אבל איזה מזל שהם היו שם. וכמה הם בדיוק במקום. ניהלתי צוותים של פיתוח תוכן דיגיטלי, ותמיד הייתה לי נטיה חזקה גם לתוכן וגם לאסתטיקה. בחרתי תמיד את המוכשרות שבתסריטאיות לפרויקטים שלי (גליה? נוגה? אתן שם?), את הארטדיירקטור הכי הכי (יפתח הקוסם, אתה שם?) ואת האנימטורים הכי משובחים. ואהבתי. אהבתי באמת את מה שעשיתי ואהבתי לעשות המון דברים תוך כדי. אהבתי לצלם, לגעת בחומרים, לנסות מיליון סוגים של עשיה יצירתית, לעבוד עם הידיים, ליצור.