בולגריה בסוף אוקטובר. נסו לחשוב על שילוב של חורף אירופאי קר לצד אח בוערת ומטבח בולגרי ביתי משובח, נחל גועש ורועש המתפתל בין בתי האבן של הכפר, לצד מראות פסטורליים ופתיתי שלג הנוחתים ברכות. המקום נבחר ע"י צלמת אהובה עלי, אפרת לוזנוב, שהובילה קבוצת בנות ברות מזל לקורס צילום מעולה. המקום שאפרת בחרה היווה את הלוקיישן הכי מושלם שאפשר היה לחשוב עליו. לאן שהבטת, דרך עינית המצלמה או בעין בלתי מזויינת ראית חומרים נפלאים לצילום. מרקמים וטקסטורות משגעים כמו קורות עץ מיושנות ומקולפות, קירות אבן מחורצים, טיח מתפורר, דלתות ברזל שצבען מתקלף ומגלה את שכבותיו, חלודה, וחזזיות. מטעמים. סימנים שעשה הזמן, טביעות אצבע של השנים שחלפו על הכפר הציורי הזה. אפרת דאגה שגם בחלל המרכזי שבו צילמנו יהיה שפע מרתק של חפצים לצילום- בקבוקי זכוכית קטנטנים ומבחנות עתיקות ששימשו אגרטלים לענפים ירוקים, בצלצלים, זרעים ופולים של צמחים שונים, עלי שלכת, זרדים, מפות כותנה ומפיות קרושה שרקמו נשות הכפר. הכל מסודר למשעי בתוך כלי הולמים- קערות עץ, אמאייל וחימר. לא היה פריט אחד, שהיה בחלל הזה סתם במקרה, לא היה חפץ שלא היה חלק מהקונספט של חורף באירופה. בקיצור, חלום.

הקפדנות של אפרת והדאגה לפרטים הגיעה לתחום הקולינרי, מה שהוסיף פן מופלא נוסף לחוויה. נורה חמותה של אפרת הגיעה מהעיר הסמוכה בה היא מתגוררת ובישלה עבורנו במנות גדולות של אהבה ותשומת לב. וכמו שלאפרת ידי זהב בצילום לנורה ידי זהב בבישול. ואנחנו זכינו לאוכל משובח, פשוט, ביתי וכפרי מצד אחד ומצד שני מעודן וערב כל כך לחיך. עם כל ביס תהיתי על הרכיבים, ניסיתי לפרק את הטעמים ולהבין את הסוד והקסם, מה ואיך נורה החביאה שם. בין הארוחות נורה חותכת וקוצצת, מערבבת ומקפלת, מכינה את הארוחה במטבח האבן הכפרי, ואני מתחקרת אותה איך הכינה את הארוחה הקודמת.

פאי התפוחים הנפלא של נורה קיבל אותנו כשנכנסנו לראשונה מהקור המקפיא למבואה הקסומה של סדנת הצילום בשעת בין ערביים. המבואה הייתה מחוממת באח עצים ומוארת בנרות שאפרת הדליקה לכבודנו, ספוגה עד לשד עצמותיה באוירה של חורף אירופאי. זהו המתכון הראשון של נורה שניסית לשחזר ואני כל כך מאושרת שהצלחתי.

פאי התפוחים של נורה

ענבל המקסימה הגיעה אלי דרך שיטוט באינטרנט. בשעת ערב מאוחרת, אני בביתי סוגרת עבודה על המחשב, והיא בנגב, עושה גוגל על הזמנות לחתונה. הצ'אט שבאתר היה דלוק, ולגמרי מזמין לשאול שאלות ולהתייעץ, שוחחנו קצרות בשקט הלילי, רק האלרט של הצ'אט מודיע על פעילות. למחרת קיבלתי את פרטי הארוע והתחלנו לעבוד יחד.


התלבטנו יחד בין כמה עיצובים שענבל אהבה. מה שכן, היה מאוד ברור לזוג שירצו לשלב צילום שלהם בהזמנה. שלחנו את הזוג להצטלם. בסיום חגיגת יום הולדת משפחתית יצאו החוצה, הזוג, עם הגיס ומצלמה. ועשו פוזות טבעיות וצילמו תמונות.

צילומים ספונטניים במושב

בפוסט הקודם הוצאנו את התמונות היפות שצילמתם מחוץ לטלפון ויצרנו מהן סימניות מקסימות. הפעם אראה לכם כיצד ליצור קנווס אישי עמוס בתמונות וחוויות. כפי שכתבתי בהרחבה בפוסט בנושא של תצוגת תמונות, הצגה של תמנות בארוע שלכם יכולה להיות דרך מקסימה להעניק מקום למה ומי שאתם. אם זו חתונה, בר מצווה, בת מצווה, מסיבת ברית או בריתה, תצוגת תמונות של חוויות מהחיים, שלכם בתקופות שונות, שלכם עם בני משפחה וקרובים, יכולה להיות מאוד מרגשת ומשמחת.

אני דווקא לא מתכוננת לשום ארוע חשוב אבל קפצתי על מועד יום הנישואין שחגגנו החודש בתור הזדמנות לפשפש אחורה בהמוני ספריות של תמונות שלנו ולמצוא פיסות של זכרונות שנשכחו, חוויות שהיו, פרצופים וחיוכים מכל מיני זמנים.

יום הולדת משמעותי לאחד ההורים שלנו, או יום נישואין חשוב דורש התייחסות רצינית. זו הזדמנות לתת, לעטוף ולהודות, וחשוב ליצור מקום וזמן מיוחד שבו תנתן התייחסות לכמה הם חשובים לנו בחיים.

אוהבים. אהובים.

כמו בכל הפקת של ארוע, דרושה עבודת תחקיר וחשיבה- מה הכי מתאים לבעל השמחה, מה הכי ישמח, מה יהיה ההרכב ומה מרכז הפעילות.

תקשיבו לסיפור אמיתי ולא תאמינו.
אני ועמרי שלי חיים אי-אלו שנים יחד. הכרנו בגיל צעיר כל כך והיה כל כך ברור לנו שזה זה, כך שמפה לשם אנו חיים יחד יותר מחצי חיים יחדיו. אחרי שנים רבות, גילינו שחלקים מההיסטוריות הנפרדות שלנו התממשקו והצטלבו, שלא נדבר על רגשות השייכות ולעיתים ההזדהות עם משפחת החתן לא פחות ממשפחת המקור (אבא, אמא, אל דאגה, שלכם לנצח).
כשליווינו את שני הילדים הגדולים שלנו בפרוייקט שורשים של בית הספר, חפרנו עוד יותר בהסטוריות המשפחתיות שלנו, גם טרם היותנו.

עבודת השורשים של בתנו רון שהוצגה על Timeline

לכבוד חג שמחת האילנות הגבוהים והירוקים וכל שאר הירוק שמתחתם אני שמחה לשתף אתכן ברעיון מקסים ומהנה לאלבום בעבודת יד, הבנוי בתוך ספר. זהו אלבום-גינה שהכנתי לאמי האהובה ליום הולדתה הקודם.

בוקט "מקורי", תווית ההקדשה וסרט שהודבקו מעל.

14.9.2001, שולי ונעה, חתן וכלה

את נעה זני היקרה הכרתי לפני כמעט חמש שנים. ביום שישי אביבי מקסים לקחתי את כל ילדי (שניים קופצים לידי ושניים קופצים בתוכי) לצילום משפחתי. חשתי חובה לתעד את הסטטוס, "לאצור רגעים" בשפת נעה זני ולהנציח בקליק המיומן שלה את המשפחה שהיינו באותו היום. משפחה שתהיה כל כך שונה מהמשפחה שנהיה שבועות ספורים א"כ. נעה קלילה,שנונה ומתוקה קלטה אותנו בדיוק, גרמה בקסם שלה לשמחה ושיתוף פעולה כללי. הצילום הנבחר תלוי בדיוק מול דלת הכניסה לביתנו גם היום.
צוקרברג השאיר אותנו בקשר. ולפני כשנה מצאנו את עצמנו בשדה חורפי צהוב עם נעה, ילד וילדה גדולים, תאום ותאומה קטנים. עוד רגע יום המשפחה בגן ולנו לא הייתה תמונה משפחתית אחת.

29 דקות לפני סיום המשימה הבינלאומית המאתגרת בבלוג המקסים והמלא השראה קפה ויפה אני מעלה את הצילום שלי.

משמאל לימין: חוץ-פנים-חוץ-פנים

בתמונה אתם רואים תמונה שיצרתי מאוסף סרטי ה super 8 הישנים של המשפחה של עמרי שלי. כשחזרו משנתיים שליחות באמריקה, שנת 76, הביאו במכולה כמה פריטים אטרקטיביים ביותר. אופני ביג וויל של פישר פרייס לקטנה, אופני ראלי צ'ופר עם כיסא בננה לגדול, טלויזיה צבעונית (!!!), מצלמה ומסרטת super 8 ו- אוסף סרטי אנימציה אילמים. כאשר הציץ לעברי אוסף הסרטים הישנים מתוך שקית ישנה, אפורה ומאובקת לא יכולתי שלא לבקש לשמור אותו אצלנו. הכי הרבה ינקו לנו מהירושה (: בחרנו בכותרים הכי שווים, והדבקנו אותם בעזרת דבק מסטיק אל תוך מסגרת עץ שצבעתי, כך שיוכלו להשלף בשעת מצוקה...
בצילום אתם רואים משמאל לאוסף את ערסל הגינה התלוי בחוץ ומשתקף דרך דלת זכוכית אחת ממנה העדשה מציצה, ומימין- יציאה שניה לגינה, והסלון המשתקף דרך החלון.
חוץ-פנים-חוץ-פנים. משחק אופייני בבית שלנו.
תודה לקפה ויפה על האתגר. אני נהנתי (:

     

בין אם אתם מתעתדים להזמין אורחים לארוע גדול כמו חתונה, בת מצווה, בר מצווה או ברית, ובין אם אתם פשוט אוהבים להשקיע בארוח- הפוסט הזה בשבילכם. מבחינת האורח, פתק הושבה מקורי ואסתטי שימתין על שולחן קבלת הפנים או יסמן את מקום הישיבה שלו ליד השולחן יצייר מידית חיוך של שפתיו, ויעניק לו תחושה טובה של תשומת לב אישית. מחכים לי, חשבו עלי, השקיעו. 

שוטטתי קצת במרחבים הוירטואלים וליקטתי פנינה פנינה, רעיונות פשוטים, ישימים ושובי לב להושבת האורחים. הפוסט הזה מאוד רלוונטי לקראת ראש השנה ההולך ומתקרב ולאורך כל השנה.

הודו מדהימה. צבעונית ושוקקת חיים. אי אפשר לדמיין אותה, וכל כך קשה לתאר אותה, אבל בשניה שאתה חווה אותה היא נחרטת בכל החושים. צבעוניות הקיץ שלנו והחום המהביל הביאה אלי ריחות של הודו, בה טיילתי לפני כמה שנים.

צבעוניות הודית

"כולן?"