כבר 15 וחצי שנים שהוא איתנו. אספנו אותו כשהיה גור צעיר, ארוך שער, מלא שמחת חיים ומתמסר. הוא הגיע עם השם הזה, סימבה, ולמרות שלא נראה לנו השם הכי מתאים בשבילו, החלטנו להשאיר אותו עם השם הזה כדי לא ליצור בלבול זהות בנפשו החתולית.

כשמספר שתיים הייתה בדיוק בת שנה ורק התחילה לעשות את צעדיה הראשונים, סימבה היה גור מתוק וחיובי כל כך ומיד ראה את עצמו כחלק מהלהקה הקטנה שלנו. החתול הקטן הבין שגם היא גור קטן כמוהו, לא איבד את הסבלנות ולא עשה לה חשבונות גם כשהיתה צועדת את צעדיה הראשונים תוך שהיא מחבקת את חזהו של החתול חיבוק טוב, וכך הם היו צועדים שניהם, על שתיים.

ככל שגדלה, היציאה מהמיטה בבוקר נעשתה קשה יותר, ומספר שתיים שכל כך אהבה להשאר בבוקר בין השמיכות החמות, היתה שולפת יד אחת החוצה, כל כולה מכוסה, אצבעותיה ומחפשות את הגוף החתולי החמים והמגרגר. דקות ארוכות וטובות של התמסרות וחסד הדדי, וזהו, הייתה מוכנה לקלף את השכבות החמימות ולהגיח אל יום חדש.

אז חשקה נפשי בעוגת תפוזים. עשיתי חיפושים ונסיונות וננעלתי על העוגה הזו, שפשוט צריכה להשאר. לנצח נצחים. העוגה במקור של טל גלבוע, ואחרי שהכנתי אותה פעם אחת כלשונה, עשיתי עליה קצת שינויים ואחר כך התקדמנו היא ואני עוד שלב.

יוצאת עוגה נהדרת, יציבה, אוורירית, ולא דחוסה.
אתם יכולים להכין אותה בתבנית אינגליש קייק, בעטרות קאפקייקס או בתבניות קטנות אישיות. בכל וריאציה היא תהיה נפלאה, רק התאימו את זמן האפיה לגודל התבנית ואל תשכחו שתבניות קטנות זקוקות לפחות זמן אפיה. 

עוגת תפוזים נפלאה וטרייפל תפוז, קצפת ותותים- שניים במתכון אחד