מכירים אבקת פרלינה? מה שנקרא אבקת נוגט? זו אבקה עדינה, קלילה, נמסה בפה, בטעם מעודן ומדוייק. בסבב הקניות האחרון של היבשים- תבלינים בחנות מקומית קרצה לי האבקה המהממת הזו, שלשמחתי גם טבעונית. אין לי ספק שעוד ארכיב איתה קינוחים מעניינים ובנתיים קבלו עוגיות נפלאות, נימוחות ועדינות. כאלה שיוצרות חמימות מנחמת בפה. אחת בשעה ארבע חמש אחר הצהרים כשהחום המתיש מאיים לכבות את העיניים עד למחרת בבוקר, שהפיתוי לסגור יום מהביל לפני שממש הגיע אל קיצו, אחת כזו תשאיר אתכם בהכרה.

שבת של חודש יולי, חופש קיץ וחם, נחילי מדוזות בים התיכון. לבשנו בגדי ים (סתם בשביל הקטע) ועשינו חוף פרטי משלנו. על הרעיון האדיר קראתי בבלוג לג'ירף יש צוואר ארוך של קרין בוכשטב הידועה בניק ניים קרין די, קיבוצניקית, מרפאת בעיסוק ואמא מופלאה. קרין לא ממש יודעת, אבל אני עוקבת אחר הבלוג שלה בהנאה רבה. הבלוג מלא בפעלויות מגניבות ופשוטות להכנה, ולמי שמחפש פעילויות קצת אחרות עם הילדים, כאלה שפותחות את הראש והדמיון, מעניקות הזדמנות, לגעת ולחקור דרך החושים, ללמוד דרך התנסות, שווה להרשם לבלוג ולעקוב אחר שלל הפעילויות הנעשות בו. הפסטים של קרין מותאמים בטעם, יצירתיות ורגישות לצרכי הילדים ולחודשי השנה. קרין גם מתחזקת גם לוח פינטרסט מצוין, שווה לעקוב אחריה גם שם. אקיצר, קרין תיארה פעילות עם בצק חול, אני נעצתי בפינטרסט, רכשתי חול ים, גליצרין וקרם טרטר (את כל היתר היה כבר בבית), וחיכיתי להזמנות. למעשה ההזדמנות נמשכה כמה ימים. יום אחד הכנו למתרחצים מחצלות מלֶבֶד, יום אחר הכנו שמשיות ודגלונים, יום שלישי בנינו חוף ובריכות קטנות ויום רביעי הוספנו עוד כמות בצק חול ותכננו חוף חדש. עבדנו שעות בבניה, הכנת אביזרים, סיפרנו סיפורים קטנים ויצרנו מיני עולמות. לעמרי שלי זה הזכיר את משחקי הפולי פוקט שהאחיינית שלי, היום סטודנטית בוגרת שנה א', הייתה משחקת בילדותה.

חוף ים עמוס מתרחצים מבצק חול וכלמיני פיצ'פקעס

בפריז'ידר של ילדותי, קומה ראשונה על עמודים דירה עורפית רמתשרון, הייתה שוכנת לה לעיתים מין עוגת גלידת שיש לבנה (אולי גבינה? צריכה לשאול פעם את אמא) מעורבבת בפסי שוקולד. בימי הקיץ החמים היו מוצאים את תבנית הפיירקס הקפוא מהפריזר, האצבעות קופאות והתבנית כבדה.. מסירים את נייר הכסף המרשרש ומיישרים. המנהג של ישור בכפית היה שגור בקרב משפחת המוצא שלי (איזה מזל שנמוג והתפוגג ולא נגרר למשפחה הנוכחית שלי. פשיווו לא הייתי שורדת התמודדת עם המנהג הקלוקל וחסר האסתטיקה הזה), מצוידים בכפית היו מיישרים באלכסונים שיושרו לאלכסונים חדשים, ואט ואט מקצרים את העוגה. לפעמים זה לקח כמה ימים. לפעמים גם פחות.

בכל אופן, עוגת גלידה קיצית, לזכר ההיא, לא כבדה, קלילה ממש, טבעונית כמובן. מעולה. פצצה. נפלאה ופשוטה בטירוף להכנה.

עוגת גלידה לימונית קפאה

היה לי חלום, אחד כזה בקטנה. אחד שלא ישנה סדרי עולם אבל בהחלט יעשה את החיים הרבה יותר נחמדים. לפעמים נדרש כל כך מעט בשביל לממש חלום קטן. עשר אצבעות ועוד כמה, תקציב מינימלי, מציאה אחת שווה, כזו שבמבט אחד אתה קולט את הפונציאל הטמון בה. כן, ורצון שבא מבפנים ומתגלגל דרך הזרועות אל האצבעות לעשות בעצמך, להנות מעבודת כפיים. להנות בטירוף מהסיפוק של אחרי.
בפוסט הבא אספר על לידתה של זולת הגינה המופלאה שלנו. מקור לאינספור רגעי ביחד, מנוחה והוויה, במובן של פשוט להיות.

שלום לכולם, לפניכם הפעם פוסט קצרצר כדי לצייד אתכם במתכון שימושי לימי הקיץ הארוכים שלפנינו. ללא חוגים, שיעורי בית וריצות אחה"צ יש זמן להשקיע בארוחות יותר קצת יותר שוות, ואם הרווחנו פעילות ועשיה לילדים, אז יש לנו ווין ווין סיטיואיישן מה שנקרא. המתכון שכאן מלווה אותי כבר כמה שנים והוא נפלא לעבודה עם ילדים. הוא קל להכנה, גמיש ורך, לא שמן ולא דביק ומאוד נעים לעצב ממנו בייגלס טעימים, לחמניות, חליות וכולי. הילדים יכולים ללוות את כל התהליך, מדידת החומרים, ניפוי הקמח, הכנת הבצק ועיצוב הלחמניות.

מיני בייגלס בציפוי בצל ופרג ובשומשום