עשר בבוקר יום שישי אחרי שבוע של הכנת תחפושות לילדים. בדים בצבעים של שחור ואדום, סרטים, חוטים ומכונת תפירה אחת שלטו בסלון ובכל רחבי הבית. השמש חייכה אלינו בדיוק כשצעדנו לגן ואיפשרה לנו לצלם כמה תמונות ללא איום של גשם, אחרי יומיים של מבול הולך ובא.
שקט, שלווה ומנוחה ושמחה שקטה על רגעים מבורכים בהם כל בני הבית בטוב. ואני בגעגועים הולכים וגוברים לפורים לפני מאה שנה, לאותם ימים בהם סבתא רוז, עליה סיפרתי כאן הייתה עדיין בחיים. מכל החגים סבתא הכי החשיבה את פורים. "דמי חנוכה" היינו מקבלות בפורים, פשוט כי זה היה החג החשוב לתפיסתה. אהבתי כל כך את האוכל של סבתא, ולמרבה הצער איש לא רשם את המתכונים, לא צילם ולא הקליט.
סבתא הייתה מכינה בְּעָאבּע בְּתַמר- מין עוגיות במילוי תמרים, לאחותי הגדולה, ועוגיות במילוי אגוזים והל לי (שנקראות סמבוסק בְּשַכַּר). אל תשאלו אותי איך מבטאים. אין לי מושג. התגעגעתי לבְּעָאבּע בְּתַמר ועוד יותר לסמבוסק אגוזים וגמלה בליבי ההחלטה להכין משלוח מנות לאבאמא שוודאי ישמחו. אמא בטוח. אבא גם, כי בד"כ הוא שמח. ככה הוא.
שקט, שלווה ומנוחה ושמחה שקטה על רגעים מבורכים בהם כל בני הבית בטוב. ואני בגעגועים הולכים וגוברים לפורים לפני מאה שנה, לאותם ימים בהם סבתא רוז, עליה סיפרתי כאן הייתה עדיין בחיים. מכל החגים סבתא הכי החשיבה את פורים. "דמי חנוכה" היינו מקבלות בפורים, פשוט כי זה היה החג החשוב לתפיסתה. אהבתי כל כך את האוכל של סבתא, ולמרבה הצער איש לא רשם את המתכונים, לא צילם ולא הקליט.
סבתא הייתה מכינה בְּעָאבּע בְּתַמר- מין עוגיות במילוי תמרים, לאחותי הגדולה, ועוגיות במילוי אגוזים והל לי (שנקראות סמבוסק בְּשַכַּר). אל תשאלו אותי איך מבטאים. אין לי מושג. התגעגעתי לבְּעָאבּע בְּתַמר ועוד יותר לסמבוסק אגוזים וגמלה בליבי ההחלטה להכין משלוח מנות לאבאמא שוודאי ישמחו. אמא בטוח. אבא גם, כי בד"כ הוא שמח. ככה הוא.
![]() |
בְּעָאבּע בְּתַמר |