סוכות הוא החג המשולם לאוהבי הנייר. אמא כנראה חשה את זה היטב וזו כנראה הסיבה שלמרות הצירים בערב כיפור הצליחה להתאפק וללדת אותי רק בערב חג סוכות (פשיוווו איזה מזל !) אקיצר, סוכות זה ללא ספק החג שלי. אבל גם פורים בגלל התחפושות, חנוכה בגלל האוירה ושבועות בגלל הלבן לבן.
משנה לשנה ארגז קישוטי הסוכה שלנו הולך וגדל, הופך להיות משקית, לארגזון, לארגז שמן. חלק מהקישוטים לא שורדים המתנה ממושכת של 12 חודשים פחות שבוע, ובמקומם מצטרפים חדשים, שפתיחתם ופרישתם בחלל הסוכה מלווים בקריאות שמחה והתפעלות.

היום בדיוק, לפני שנה, נחתנו בארץ מחופשה משפחתית נהדרת בברלין וכמו כלמיני דברים שנדחים לדקה התשעים ותשע פלוס פלוס כך קרה גם עם עיצוב האלבום הזה. נתתי לעצמי דד ליין של שנה מקסימום וראה זה פלא איזו דייקנית אני, בדיוק בזמן, תודו. זהו, אז לא רק שהאלבום בידי, אפילו צילמתי את אלבום (וידאו בסוף) והנה התיעוד לפניכם.

אלבום טיול משפחתי לברלין בתוך ספר ישן

הפוסט הזה הוא קריאה לכל מי שקיבל מהמורה את אחת המשימות המשמעותיות בבית הספר, ואם אתם בכיתה ו' או הורים לבן או בת בכיתה ו', בכל מקום שהוא בארץ אתם בטוח יודעים למה אני מתכוונת- פרויקט שורשים! דפי בר-אילן, בעלת החנות מסטיקים ואני, למודות נסיון לאחר הרבה מאוד שעות עיצוב של מלא אלבומים בעבודת יד, ואמהות בוגרות הפרויקט, פיתחנו קיט משגע עבורכם.

קיט משפחתי 1.0 לעיצוב עבודת שורשים ואלבומים משפחתיים

כולנו היינו רוצים שהארוע שאנחנו מציינים יהיה בטאצ', שיהיה אישי ומרגש, ולא "סתם" עוד ארוע. אחרי שהבהרנו לעצמנו את המחשבה והרצון, קיימות דרכים רבות ויצירתיות כיצד לעשות זאת, עליהן כתבתי במרוכז בפוסט הזה, ובפוסטים רבים אחרים בבלוג. הנה אני מוסיפה לשלל הרעיונות והכלים שפיתחתי מוצר חדש-ישן שלי. למעשה זהו מוצר שכבר רץ בשטח לא מעט אך מעולם לא נחשף און ליין. זהו ספר ברכות אישי, המגיע בעיצובים שונים בהתאם לסוג הארוע- בת מצווה, בר מצווה, מסיבות ברית ובריתה, מסיבת רווקות, יום הולדת חשוב, ספר שבו כל עמוד הוא דף לברכה אישית מהאורחים בארוע.

ספר הברכות של ליהוא

עשר בבוקר יום שישי אחרי שבוע של הכנת תחפושות לילדים. בדים בצבעים של שחור ואדום, סרטים, חוטים ומכונת תפירה אחת שלטו בסלון ובכל רחבי הבית. השמש חייכה אלינו בדיוק כשצעדנו לגן ואיפשרה לנו לצלם כמה תמונות ללא איום של גשם, אחרי יומיים של מבול הולך ובא.

שקט, שלווה ומנוחה ושמחה שקטה על רגעים מבורכים בהם כל בני הבית בטוב. ואני בגעגועים הולכים וגוברים לפורים לפני מאה שנה, לאותם ימים בהם סבתא רוז, עליה סיפרתי כאן הייתה עדיין בחיים. מכל החגים סבתא הכי החשיבה את פורים. "דמי חנוכה" היינו מקבלות בפורים, פשוט כי זה היה החג החשוב לתפיסתה. אהבתי כל כך את האוכל של סבתא, ולמרבה הצער איש לא רשם את המתכונים, לא צילם ולא הקליט.
סבתא הייתה מכינה בְּעָאבּע בְּתַמר- מין עוגיות במילוי תמרים, לאחותי הגדולה, ועוגיות במילוי אגוזים והל לי (שנקראות סמבוסק בְּשַכַּר). אל תשאלו אותי איך מבטאים. אין לי מושג. התגעגעתי לבְּעָאבּע בְּתַמר ועוד יותר לסמבוסק אגוזים וגמלה בליבי ההחלטה להכין משלוח מנות לאבאמא שוודאי ישמחו. אמא בטוח. אבא גם, כי בד"כ הוא שמח. ככה הוא.

בְּעָאבּע בְּתַמר

חג סוכות הוא אחד החגים האהובים עלי. ככל שהוא מתקרב עולים זכרונות של יומי הולדת שחגגתי בסוכה, קישוטים שטופי גשם עד לשד עצמותיהם נוטפי מים בסוכה שבנינו בחצר של סבא וסבתא מכפר אז"ר, יריד ארבעת המינים בכיכר הרוא"ה עם סבא וסבתא מרמתגן, ארוחת ערב בסוכת הבניין בו גרנו ברמה"ש. כל ילד הגיע עם מגשו וארוחתו וקיבל מקום בשולחן בשיטת המיטה החמה.

בשנים האחרונות אנו הופכים את המרפסת המקורה בפרגולה אוורירית הצמודה לסלון, לסוכה. הנוהל מוכר וברור, ותוך זמן קצר אנחנו מרימים קירות בד בהירים, שקופים מעט, קלילים ומתנפנפים (אלה למעשה הוילונות שהיו לנו בדירת הסטודנטים לפני ים-בה זמן). א"כ אנחנו יוצרים רשת של חוטי ברזל בשתי וערב שישמשו לקישוטים. סולם, ידיים מתוחות למעלה, תולים ותולים עד שהחלל הארעי הזה מחייך אלינו.

השנה אני נמשכת באורח פלא ללבן. יש בי דחף עצום להשתמש בחומרי גלם לבנים. בטח יהיו גם כתמי צבע אחרים, אבל הלבן השנה שולטטטט.

כדורי דוילי

כדורי דוילי

את הכדורים יצרתי מ 6-8 מפיות דוילי זהות בגודלן. את המפיות מקפלים לשניים בקפל חד וברור כאשר החלק היפה כלפי פנים. עורמים אותן בדיוק זו על זו וגוזרים החוצה את המרכז. מצמידים את מפיות הדוילי גב אל גב באמצעות דבק. משחילים חוט מלמעלה וחוט מלמטה כשהדבק עדיין רטוב. אחרי היבוש פורסים ומפרידים את הצלעות לקבלת מראה כדורי.

כוכבי דוילי
רעיון מדליק מבית מרטה סטיוארט.

כוכב דוילי

אני שונאת, ממש שונאת לקרוא הוראות. ראיתי את הכוכב הזה והחלטתי שאני יודעת להרכיב אותו בעצמי. אם אתם רוצים לאתגר את עצמכם ולהסתכן בהשלכת 6 דוליז לפח- לכו על זה. להולכים על בטוח, הצטיידו בדבק דו"צ, לחצו על הקישור, גללו למטה ועקבו אחר ההוראות.   

פרחי דוילי
המצאה מקורית של בתי היצירתית, C כל הזכויות שמורות.

פרחי דוילי

הבת יצרה את הפרחים מחישוקים שגזרה ממפיות הדוילי. אחרי שמרחה דבק על הבסיס היא העמידה עליו את חישוקי הדוילי בצורה ספירלית.


שנדלירים מסול לבן
מודיעה קבל עם ועדה- מדובר באחד העיסוקים הממכרים שיש! שרבוט שנדלירים מנייר ביד חופשית. הרעיון לקוח מכאן, רק שפישטתי אותו מעט.

שנדלירים משורבטים ביד חופשית

בעזרת סכין חיתוך חותכים רצועות של סול לבן (או קארדסטוק) ברוחב 3 ס"מ. רצוי שהאורך יהיה של 30 ס"מ לפחות ולא קצר יותר. חשוב חשוב שהרצועות תהינה ממש זהות בגודלן. מחזיקים ביד אחת שדכן וביד השניה רצועה. יוצרים סווירלס ומשדכים. כשנגמרת רצועה יוצרים סלסולים ומהדקים. אני מסוגלת לעשות את זה שעות ואפילו הצלחתי להדביק בהנאה את אימי, שישבה לצידי ורבה איתי עם השדכן האחד שהיה לנו.
וכאן, כל הצרור ממתין לתליה בסוכה.

אשכול שנדלירים מנייר

שרשרת תליונים מוטבעים בתחרה
עשויים חומר פיסולי לבן. מרדדים, מטביעים בדי תחרה בתוכו, חורצים צורות יוצרים חור לתילה. התליונים החמודים האלה יתלו אחד מעל השני על חוט לבן.

אלמנטים תליוניים לשרשרת

מחרוזת לבבות לבנים 
את הלבבות יוצרים מרצועות לבנות צרות שמשדכים יחד ואז מקפלים לאחור. אני מוצאת שהסול הלבן הוא חומר אידיאלי ללבבות הללו. גם גמיש וגם עמיד.

לבבות קלילים עשויים מסול שתענוג לראות דרכם את העולם

אהילי נייר
את אהילי הנייר המשגעים האלה רכשתי בחנות "מוזלים" ברעננה, במחיר של חמישה שקלים האחד. הוספתי סרטי אורגנזה קלילים שההתנופפות שלהם באויר עושה לי תחושה של חופש.

אהילי נייר

שרשראות פרחי משי לבנים
רכישה נוספת ממוזלים ברעננה (בצד של כלי הבית)- שרשראות פרחים לבנים דמויי משי, שיהיו מהממים בתור שרשראות! פותחים את השרשראות וקושרים זו לזו, ליצירת שרשרת ארוכה.

פרחי משי לבנים שיהפכו להיות שרשראות

גרלנדות
עולם החד פעמי התפתח מאוד וניתן למצוא מוצרים משגעים בהדפסים מדליקים, באיכות טובה ובמחירים אטרקטיביים. את הגרילנדות מכינים מגביעי קאפקייס ושרשרת נורות פשוטה שניתן לרכוש בחנויות הח"פ והמוזלים למינהן. התלהבתי למצוא את השרשראות על סוללות- מוצר מדליק ב 23 ש"ח. יתרונו הוא שאפשר לתלות את השרשראות הללו ללא קשר לשקעי החשמל שבדרך כלל רחוקים מהסוכה.

גביעי קאפקייקס קשיחים שהפכו בתור אהילים

חורצים X בבסיס הקאפקייס ומשחילים את הנורה. משחק ילדים.

עוד רגע יהיו כאן אהילי נייר

כדורי טול
שאריות טול מהתחפושות של הבנות הפכו לפרחים.
איך עושים? גוזרים את הטול לרצועות ברוחב 5 ס"מ (פלוס מינוס. לא חייביים לדייק). מחזיקים את הקצה ביד ומקפלים הלוך-חזור עד סוף הרצועה באורך שווה, של כ 20 ס"מ. אם מרגיש לנו דל מידי מצרפים רצועה נוספת. כעת היד שלנו מלאה במין טול מקופל. לוקחים פיסת סרט וקושרים הדוק במרכז ה"חבילה". שאריות הסרט ישמשו לתליה. גוזרים את הקיפולים, פורעים את הכדורים לקבלת נפח וכדוריות ועושים לפי צורך תספורת לקווצות הסוררות.   

פרחי טול

מתכננות (בנות הבית) גם מניפות של מגזרות נייר, שרשרת פנסים סיניים מנייטורית, וגם שוקלות אולי להכין את האהילים הגאומטרים האלה. נראה מה יתפוס לי את הידיים קודם.

מבטיחה לנסות לעדכן אתכם בהתקדמות סוכתנו הסוכה בדף הפייסבוק של מזמינים,
ובנתיים כנסו לקבל המון השראה והפניות להדרכות של קישוטים בלוח הפינטרסט היעודי.

שיהיה לכולנו חגשמח!

מחווה לילדים היקרים (מאוד!) שהתברכו בחופש :)

הפוסטר של שירה והפוסטר של נועם

אני מבקשת לדבר עם הילדים, אפשר? :)
ילדים מקסימים, בואו נכין פוסטר שהוא רק שלכם ורק עליכם. אנחנו נגזור, נצייר ונדביק ונכין פוסטר שמספר רק עליכם, ככה שאם יש מישהו שלא מכיר אתכם- שיכיר אתכם באמת!

בפוסט הקודם הוצאנו את התמונות היפות שצילמתם מחוץ לטלפון ויצרנו מהן סימניות מקסימות. הפעם אראה לכם כיצד ליצור קנווס אישי עמוס בתמונות וחוויות. כפי שכתבתי בהרחבה בפוסט בנושא של תצוגת תמונות, הצגה של תמנות בארוע שלכם יכולה להיות דרך מקסימה להעניק מקום למה ומי שאתם. אם זו חתונה, בר מצווה, בת מצווה, מסיבת ברית או בריתה, תצוגת תמונות של חוויות מהחיים, שלכם בתקופות שונות, שלכם עם בני משפחה וקרובים, יכולה להיות מאוד מרגשת ומשמחת.

אני דווקא לא מתכוננת לשום ארוע חשוב אבל קפצתי על מועד יום הנישואין שחגגנו החודש בתור הזדמנות לפשפש אחורה בהמוני ספריות של תמונות שלנו ולמצוא פיסות של זכרונות שנשכחו, חוויות שהיו, פרצופים וחיוכים מכל מיני זמנים.

השבוע פגשתי את אחד הלחמים הכי טעימים שאכלתי אי פעם. הוא רך וגם קריספי, מנחם וגם מעורר, בסיסי (לחם, או לא לחם) ומרתק בטעמיו. קבלו מתכון ללחם מדהים, מבוסס שמרים, אבל תסמכו עלי- קלי קלותה.

קפלים קפלים. שכבות שכבות. טעים טעים.

יום הולדת משמעותי לאחד ההורים שלנו, או יום נישואין חשוב דורש התייחסות רצינית. זו הזדמנות לתת, לעטוף ולהודות, וחשוב ליצור מקום וזמן מיוחד שבו תנתן התייחסות לכמה הם חשובים לנו בחיים.

אוהבים. אהובים.

כמו בכל הפקת של ארוע, דרושה עבודת תחקיר וחשיבה- מה הכי מתאים לבעל השמחה, מה הכי ישמח, מה יהיה ההרכב ומה מרכז הפעילות.

תקשיבו לסיפור אמיתי ולא תאמינו.
אני ועמרי שלי חיים אי-אלו שנים יחד. הכרנו בגיל צעיר כל כך והיה כל כך ברור לנו שזה זה, כך שמפה לשם אנו חיים יחד יותר מחצי חיים יחדיו. אחרי שנים רבות, גילינו שחלקים מההיסטוריות הנפרדות שלנו התממשקו והצטלבו, שלא נדבר על רגשות השייכות ולעיתים ההזדהות עם משפחת החתן לא פחות ממשפחת המקור (אבא, אמא, אל דאגה, שלכם לנצח).
כשליווינו את שני הילדים הגדולים שלנו בפרוייקט שורשים של בית הספר, חפרנו עוד יותר בהסטוריות המשפחתיות שלנו, גם טרם היותנו.

עבודת השורשים של בתנו רון שהוצגה על Timeline

השבוע פנתה אלי אשה מקסימה ומיוחדת שעסוקה בימים אלה בארגון ארוע ליום הולדת 70 לאמה. יעל לוי, יועצת שינה מצליחה באיזור ת"א, ביקשה להעזר במזמינים לעיצוב הזמנה מיוחדת בה משולבות תמונות של אמה.
יעל אספה את התמונות משגעות שלא אמה משלבים שונים בחיים והתלבטנו יחד באיזה עיצוב לבחור. קולאז' התמונות של ליאורה כל כך מרגש בעיני, מדהים לראות את השרשרת הנשית לאורך 70 שנים ואת ההשתקפות של ליאורה בבנותיה ובנכדתה הבכורה.

לכבוד חג שמחת האילנות הגבוהים והירוקים וכל שאר הירוק שמתחתם אני שמחה לשתף אתכן ברעיון מקסים ומהנה לאלבום בעבודת יד, הבנוי בתוך ספר. זהו אלבום-גינה שהכנתי לאמי האהובה ליום הולדתה הקודם.

בוקט "מקורי", תווית ההקדשה וסרט שהודבקו מעל.