בית. מבנה קטן עם גג, משולש אדום. דלת, שני חלונות מצידיה, ארובה קטנה. נושא בסיסי, נפוץ על דפי הציור שלנו בשנים הראשונות לחיים. וזה הולך ומשתכלל, ובהדרגה נוספים פרטים. בהתחלה מופיעים פרחים צבעוניים, גבעול ירוק ושני עלים, פרח זקוף, וגם עץ. אחר כך עצים קונקרטים עם שמות מוכרים כמו ברוש והדר עליו גדלים מלא פירות עגולים כתומים. ושביל. ואז נוספים כמה פרפרים ולפעמים גם ציפור, תולעת מגיחה מהדשא וגם חיפושית או צב.
ואז הארובה מגלה אותות וסימנים. עולֶה מלועהּ נתיב של עשן, עדות לקיומן של לחמניות ביתיות ומשובחות הנאפות בתנור, שהן עדות לקיומם של חיים, שהוא עדות לקיום של חום פיזי וחום אנושי, שהוא עדות לקיומה של אכפתיות כי מישהו שם לש את הבצק, התפיח את הלחם ועיצב לחמניות חמודות להפליא. סלסולי העשן הזה שם, למעלה מהארובה ועד לפינה של הדף הם עדות לכך שמישהו רואה מישהו, שהרי טרח והכין עבורו, או עבור עצמו. כך או כך זו עדות לאהבה.
   

לחמים ביתיים קטנטנים במילוי מפנק

לפני זמן קצר סיפרתי לכם על אהבתי הגדולה לצמחי הסקולנטים וכיצד שילבתי אותם בזעיר ענפין במגירת דפוס ישנה. בנתיים אהבתי לצמחים הנהדרים האלה רק הולכת לגדלה. גיליתי שיש לא מעט משוגעים לדבר כמוני בעולם, מוקסמים מסקולנטים. כיוון שמגוון הסקולנטים אדיר, ויש כל כך הרבה טיפוסים משגעים, יש משהו ממכר באיסוף הסוגים והטיפוח שלהם. חקרתי לוחות פינטרסט נפלאים המתמקדים בסקולנטים, וחלקם אף תייקתי בלוח הסקולנטים שלי, ההולך וגדל ונעשה מרהיב בפני עצמו. כעת כשיש לי תמונות משלי, יהיה ממש משמח לצרף אותן לאלבום הצמחי הוירטואלי והבינלאומי :)

מקבץ עציצי סקולנטים בתוך מגירה ישנה וצבועה

גיליתי שצמחי הסקולנטים פשוט נהדרים כשמשלבים אותם בבית ובסביבתו. יש להם מגוון אדיר ויפיפה והם פרקטים מאין כמוהם. הם צריכים כל כך מעט, מה שהופך אותם למועמדים מועדפים ליצירת פינות חמד בבית.

מדפי ספרי הילדים אצלנו דינאמיים לגמרי, צומחים עם הילדים. אחת לכמה חודשים אנחנו עוברים על כל הספרים ומחליטים יחד מה נשאר ומה יוצא, ופלא פלאים, תמיד המדפים הללו הם נשארים מפוצצים. לפחות פעם אחת ביום הילדים ניגשים לבחור ספרים, ובדיוק כפי שבמדפי הבגדים משיכה של בגד מתוך הערמה גורמת להתמוטטות רבתי (תזכירו לי באיזה גיל הם לומדים את המיומנות הזו של להוציא חולצה מאמצע הערמה בלי למוטט את כל מה שמעל...?), כך גם במדפי הספרים- ספר אחד נשלף ובעקבותיו כל היתר קורסים.

במסגרת השיפוץ שעשינו בבית יצא לי לשוטט בחנויות של חומרי בניה, לגעת בשקי מלט, גבס, צבע לעץ ולמתכת, מברשות, בירזולים למינהם, ולפנטז מה לעשות איתם. כשהפועלים סיימו את מלאכתם וסופסוף פורקו הפיגומים והחצר נוקתה, תפס אותי גל של התלהבות, צורך פנימי להשקיע בכלמיני פריטים קטנים, פינות בחצר ובבית, לתת את הטאצ' שלי, כפי שהפכתי את מגירת הדפוס הישנה לשכונת סקולנטים.
יש כזה דבר קינון בלי שבאים צאצאים חדשים? שואלת כי תכל'ס הקן שלנו די מלא. כנראה כנראה שגם משפחה און גוינג זקוקה מפעם לפעם לחידוש הקן. פתחתי רשימת DIY ארוכה ומדלקיה ובה מידות, חומרים שיש לקנות וכוונות לביצוע. מרבית הפרויקטים הסתיימו, אחרים עוד יבוצעו, ואני מבטיחה לעשות מאמץ לספר לכם על הישומים, כאן בבלוג אהובי.
אם נחזור רגע לחנות חומרי הבניין, בעודי משוטטת שם, ממתינה שיעמיסו לי בבגאג' מֶדה מתפלסת ושני גלונים של צבע לדֶק, נפלו עיני על משטח של לבנים פשוטות, אבני מדרכה, מה שנקרא אבן משתלבת. בו ברגע נדלקה נורית וצלצל פעמון.

אז, הכירו את טליה! טלית הפלאים, שומרת הספרים שלנו. היא נראית קטנה ועדינה, אבל היא כל כך חזקה שכשהיא בסביבה אף ספר לא יפול על צידו! איך בוראים מתוקה שכזו? מיד אסביר.

bookend- תומך ספרים בעשר אצבעות

סוכות הוא החג המשולם לאוהבי הנייר. אמא כנראה חשה את זה היטב וזו כנראה הסיבה שלמרות הצירים בערב כיפור הצליחה להתאפק וללדת אותי רק בערב חג סוכות (פשיוווו איזה מזל !) אקיצר, סוכות זה ללא ספק החג שלי. אבל גם פורים בגלל התחפושות, חנוכה בגלל האוירה ושבועות בגלל הלבן לבן.
משנה לשנה ארגז קישוטי הסוכה שלנו הולך וגדל, הופך להיות משקית, לארגזון, לארגז שמן. חלק מהקישוטים לא שורדים המתנה ממושכת של 12 חודשים פחות שבוע, ובמקומם מצטרפים חדשים, שפתיחתם ופרישתם בחלל הסוכה מלווים בקריאות שמחה והתפעלות.

ימים של אחרי שיפוץ הבית, ערבוביה של פרויקטים ברשימות, כאלה מעצבנים כמו איטום אדנית וביטון ניקוז לצד חידוש גופי תאורה, הכנת מספר חדש לבית, שיפוץ שולחן הברזל והכסאות שכבר שנתיים עומדים ללא מושבים וממתינים שמישהו יתייחס אליהם (אתייחס, אתייחס). את המעצבנים לוקח על עצמו בד"כ עמרי שלי, והנחמדים יותר מרפרפים סביבי כמו עדת פרפרים עליזה, ואני נהנית להפוך ולחשוב עליהם מכל מיני כיוונים, מחפשת פיצוח, קצה חוט לעוד DIY קטן ומשמח לבב אנוש.

את מגירת הדפוס שלי רכשתי לפני מספר שנים. תליתי אותה בחלל די מרכזי בתוך הבית והיא אכלסה כלמיני חיות קטנות ומנייטוריות אך איך לומר, אף פעם לא חשתי שקיבלה את המקום הראוי לה. שהיא, ככה ממש ממשת את הפוטנציאל שלה, כמאמר מחנכותי כמעט לכל אורך שנותי בביה"ס. ואז נתקלתי בתמונה אחת קטנה ומשגעת, שבה נראה סקולנט זעיר שתול בתוך אצבעון. פיצי כזה, של תפירה. התמונה הזו הציתה לי את הדמיון ואת הדרייב היצירתי גם יחד, הלכתי והתאהבתי ברעיון וככל שממישתי אותו אני אוהבת אותו יותר ויותר- החלטתי להקים משתלה קטנה, בית גידול זעיר, אוסף של סקולנטים פצפונים בתוך מגירת הדפוס השינה.

מאז ותמיד אהבתי סקולנטים, אותם צמחים בשרניים שרואים במגוון צורות וצבעים. יש אפורים, יש סגולים, יש ירוקים עזים ויש אדומים או צהבהבים. יש כאלה שדומים לאננס קטן, לכוכבים, לקוביות, למחרוזת, לעץ זעיר, לכרוב סגול או לבן. יש שעירים, יש פרוותיים ויש חלקים למשעי. את הקוצניים אני הכי פחות אוהבת.

סקולנטים קטנים ממתינים לשתילה

פוסט מאמצע החג הכי שמח ומשמח לילדים, כל ההתארגנויות כבר מאחורנו ונותר רק לחפוש ולהנות ולאכול מתוקים עד לא ידע. כאמא חובבת DIY, פורים מעמיס עלי כמויות של עבודה, בעצם כמויות של תחביב. אין ספק שמכל העיסוקים הדבר הכי מהנה עבורי הוא להכין את התחפושות לילדים. בימים הקודמים לפורים הסלון שלנו הופך לחמ"ל, על שולחן האוכל עומדת מכונת התפירה וסביבה גזרות שאני מאלתרת, בדים מסוגים שונים, חוטים, סרטים וקישוטים. אמא מה אוכלים היום? שרוול של נסיכה! כרבולת של תרנגולת!
אני נהנית לתפור להדביק, לחבר, לקרוא לילדים למדידות ניסיון כששום דבר עדיין לא מחובר לכלום הכל על קרע תרנגולת.... עד שיש תוצאה שמחה, בד"כ בדקה התשעים ותשע.
פורים הוא החג הכי יצירתי שיש. ממש זועק למקוריות ומתחנן להשקעה, ומה שהכי כיף הוא שזה חג שמאפשר להשתולל איתו, כמעט בלי גבולות, ולקחת אותו לכל כיוון ונושא, לכל צבע וחומר. חגיגת DIY. התחפושות שתפרתי לילדים השנה, ובעיקר תחפושת האסקימוסי הקטן קיבלו תגובות כל כך נפלאות, שהחלטתי להקדיש לו פוסט. האמת, תחפושת אידיאלית, גם לאמא בעבודת יד וגם לילד, כיוון שהיא כל כך נוחה ומפנקת. עובדה שהוא חזר הביתה כמו שהוא יצא ושומדבר לא הכביד או נשר. אז תעשו כמוני ותתייקו לפוריייים הבאים ושרק ירבו שמחות.

זמן אסקימוסי. פורים 2015 בעבודת יד.

משנה לשנה מלאי קישוטי הסוכה שלנו הולך וגדל, לצד קישוטי הסוכה המקסימים שהכנו בשנה שעברה נוספים חדשים ורעננים. השנה אראה כיצד מכינים פנסים-סיניים-בניחוח-וינטאג' או כמו שכינתה אותם חברה, יעל בר כשר הקרמיקאית היקרה, מיני-פנסים-סיניים-מספר-רוסי-בסוכה-ישראלית.

מיני פנסים סיניים בעטיפת נייר ספר ישן

מאז שסיפרתי לכם על המיני אלבום מלא כיסים והפתעות הספקתי להעביר כמה סדנאות מוצלחות כאלה ולהכין בטכניקה הזו שני אלבומים משפחתיים משלי. בנתיים יצא שהדרכתי מעל 25 בנות לבנית אלבומים כאלה, סטפ ביי סטפ, ופשוט מדהים לראות איך כל אחד מהם קיבל אישיות שונה.
יש למבנה האלבום הזה פוטנציאל אדיר להיות מרהיב, מרתק ומשמעותי, כיוון שהוא משאיר המון מקום לתוכן.
יום אחד התחשק לי לצרור זכרונות מחופשות משפחתיות שלנו ביפו, אחד היעדים האהובים עלינו. בבוקר הדפסתי אוסף תמונות ובערב התישבתי כמכורה. כוס קפה אחת הצטרפה אלי במהלך הערב ובאישון לילה האלבום היה גמור.

אלבום חוויות מחופשות משפחתיות ביפו

זמנים מתוחים לכולנו, אך אני שמחה לראות את הבנות המגיעות לסדנאות מוצאות נחמה בעשיה וביצירה. התגובות על סדנת רקמת איקסים על קנווסים היו נפלאות, ונשאלתי מתי יפתחו מועדים חדשים לסדנה זו. החלטתי, ככה ספונטנית לפתוח סדנא נוספת ממש בקרוב, יום שישי, ה 1/8, בין 10:00 ל 13:00 במסטיקים, רעננה.

בנתיים אספר קצת חוויות מהסדנאות האחרונות. הסדנת הראשונה הייתה סגורה לבנות הדרום, כחלק מהמייזם המקסים שמות את הדרום במרכז בו לקחתי חלק. בהובלת איריס פוגל בן חמו, יוצרות מהמרכז והצפון פתחו סדנאות יצירה נפלאות לילדי הדרום, בחינם. אחרות חוברות יחד לאיסוף וארגון מאות רבות של ערכות יצירה שוות, המשוגרות את הילדים המתגוררים בישובים בדרום הארץ ובעטף עזה בפרט.
גם אני נקראתי לדגל ופתחתי סדנת רקמת איקסים חינמית לבנות הדרום. מלבד הזעקה אחת שגנבה לנו עשר דקות שלמות של עשיה, רקמנו יחד ברגוע, תוך שיחה מרתקת עלינו, על חיות המחמד שלנו ועל חיים בעוטף עזה.

סדנת רקמת איקסים על קנווס לבנות הדרום

התא הוא היחידה הבסיסית בגוף האדם.

צבעוניות של חוטי רקמה

דווקא בימים סוערים שכאלה, מזמינה אתכם לסוג של ריפוי בעיסוק. ריפוי אולי לא, אבל הרפיה בוודאי כן. כי אין כמו עשיה להקלה, לקבלת תחושה של סיפוק, ודאות קטנה, התקדמות, יצירתיות. 
מזמינה אתכן להשתתף בסדנאות DIY ויצירה קייציות מהנות במיוחד המתוכננות ליולי-אוגוסט.

ראשית, נפתח רישום לסדנאות DIY לכלות ולכל מי שחפצה לשדרג את הבית או הדירה ביצירות מעשה ידיה. נכין מגוון פריטים משגעים שיוספו טאץ' וחום לארוע שלכן, וא"כ ימצאו את מקומן בבית.

♥ סדנת שולחן ברכות מעוצב, יום שלישי, ה 29/7 החל מ 18:30 ועד 22:30 (ארבע שעות).
♥ סדנת מרכזי שולחן, יום שלישי, ה 19/8 החל מ 18:30 ועד 21:30 (שלוש שעות).
♥ סדנת מתנות לאורחים, יום רביעי, ה  3/9 החל מ 18:30 ועד 21:30 (שלוש שעות).
פרטים נוספים על סדרת הסדנאות לכלות DIY תמצאו כאן.

פריטים מתוך הסדנאות DIY לכלות- עיצובי חתונה

הסדנאות לכלות DIY יתקיימו במועדים הבאים, במסטיקים שברחוב החי"ל 49 ברעננה.
סדנאות נוספות-

אגוזים בצנצנת או שקית צלופן קטנה- מתנה מתוקה לאורחים, ואם היא גם נראית נפלא- הרווחתם את לחמכם ביושר.

החומרים הדרושים: צנצנות פשוטות, מינימום חומרים, חופן אגוזים וכוונות טובות.

נושא המתנות לאורחים הולך ונהיה מקובל בכל סוג ארוע שהוא, החל מחתונה דרך בת מצווה, בר מצווה, מסיבות קבלת התינוק או התינוקת, ועד לארוחות החג. המתנות הן דרך מקסימה להביע אהבה ותודה, להפרד בחיוך חם בסיום הארוע. ואם יצרתם או הכנתם בעצמכם- ההתרגשות היא כפולה ומכופלת.

ממש לאחרונה פגשתי ילדת בת מצווה מתוקה להפליא שהכינה בעצמה (!) 60 צנצנות שעיצבה לאורחים. הילדונת הגיעה אלי עם צנצנת אחת וממנה נולד כל הסט- ההזמנה ומדבקות תואמות, תויות לצנצנות, פתקי הושבה לאורחים, גבים מעוצבים להקראת הברכות וכמובן תוויות למתנות.

במקביל, אמו של חתן ושמו עמרי, אשה מקסימה הרגישה ומעריכה עיצוב, לקחה על עצמה את העיצוב המשלים לחתונה. הצבעים השולטים בארוע יהיו סגול עם נגיעות של ירוק וכתום. הכנתי להם פתקי הושבה, מספרי שולחן ותוויות לבקבוקים בהם יהיו צרורות של פרחים שיוגשו כמתנות לאורחים בסוף החתונה.
וזה מה שיצא-

צרור פרחים אישי. מתנה נפלאה לאורחים.

ראשית עדכון- יעל בר כשר ואני מודות על ההשתתפות הנלהבת בהגרלה על שומר הטבעות. נהננו לראות את שמחת השיתוף והתגובות מחחמות הלב בפייסבוק ובבלוגים שלנו. הזוכה בהגרלה היא Sara Rubisa. שרה, את מוזמנת ליצור קשר עם ולהזמין לעצמך שומר טבעות אישי.
  
לכבוד היריד המקסים לכלות בו השתתפתי לפני כשבועיים חשתי צורך לרענן את כרטיסי הביקור. השינויים בסגנון העיצובי של האתר והלוגו החדש נספגו ושורשרו למגוון מופעי און ליין ופרינט אך בקופסת כרטיסי הביקור נותרו הכרטיסים הישנים הבלתי רלוונטיים בעליל. חכיתי לפיצוח, הארה. ואז היא הגיעה. פתאום היה לי ברור שזה יהיה חטא אם לא אצליח להביא את אופי העבודה שלי לתוך הכרטיס, מעבר למודפס.
תוך כדי התהליך למדתי המון, ואני שמחה לשתף בתובנות.

כרטיסי הביקור החדשים שלי. סוף סוף בנים חוקיים לאתר.

חַבָק. יש משהו קשום במילה הזו. ניגשת לבדוק במילון.
חַבָק- 1. כרך את ידיו. 2. קיבל בברכה, תמך בהתלהבות.
הפועל לחבוק משמעו לחבק, להקיף, לסובב, להחזיק בזרועות, לגפף, להדק אל הגוף, להצמיד אל הגוף, לקבל אהבה, לזכות בחיבה.
לתפיסתי, חלק השזור בעבודה שלי כמעצבת הזמנות לארועים, הוא להקשיב ללקוחות שלי ולצרכים שלהם. וכאשר כלות שונות חוזרות בבקשה לחבקי מפיות אישיים, שיעטפו כל מפית ומפית של כל אורח ואורחת, אני נענית לאתגר בחפץ לב.

חבקים אישיים לארוע אישי

איזה כיף שכל כך אהבתן את הפוסט על שימוש במפות דרכים לפרויקטים של DIY! באותו הפוסט ממש הבטחתי הדרכה קטנה, אז הנה היא מגיעה. מי שמתחבר להדפסה האופיינית של מפות הדרכים, ואוהב לעשות דברים יצירתיים לבד, יהנה לשלב "חתימה" של מפות הדרכים באריזת מתנות, בעיצוב כרטיסי ברכה, תגיות, עיצוב אלבומים ועוד. לשם כך נכין וושי טייפ, סרט דביק מדוגם, בהדפס מפה.

מכינים וושי טייפ בדיגום מפת דרכים

ישנן ברשת וריאציות שונות ליצירת וושי טייפ תוצרת בית. אני ניסיתי שתיים מהן. אני מציגה לכם את המוצלחת מבין השתיים. 

ראשית, תודה לכולן על כל כך הרבה תגובות מרגשות בעקבות הפוסט הקודם, בכל הערוצים, בפייסבוק, כאן בבלוג, במסרים, ובעל פה. באמת, אושר ושמחה גדולה להיות כאן. התגובות על העיצוב החדש של האתר והבלוג פנטסטיות, ובמהלך השבוע הנגלה הראשונה של האותיות התחסלה כליל, וברגעים אלה מודפסת הנגלה השניה.

הבטחתי הגרלה ופרס, אז, הכל כבר מוכן.
5 פוסטרים מהממים בעיצוב ירדן גלילי- יש,
5 גליונות של מדבקות סקראבל- יש,
5 מעטפות ענק מרופדות למשלוח המתנות- יש,
ועכשיו יש גם 5 זוכות.





בנות יקרות, אתן מוזמנות לפנות אלי בהקדם אל בצירוף כתובת למשלוח דואר,
והמתנה בדרכה אליכן!
שבוע מהמם לכולן, ותודה על ההשתתפות הפעילה :)

בשקט בשקט התחלפה לגמרי אוירת האתר והבלוג. למעשה זהו הפוסט הראשון שאני כותבת בעיצוב החדש, וזה לגמרי עושה לי תחושת התרגשות חגיגית. דגדוג מוכר מאיזשהו מקום של הילדה שיוצאת לראשונה בשמלה החדשה ובנעלים החגיגיות מפתח הבית. יבחינו? יאהבו? בתוכי יודעת שכן. שזה שלם, ונכון, שזה הכי שלי.

לפני זמן מה החלטתי להתחיל בפרויקט שדרוג האתר והבלוג. כתהליך מקדים ניתנה לי הזדמנות להוועץ בקבוצת בלוגריות שאני חברה בה, אותה מנהלת יונית צוק המדהימה, הידועה בכנויה הבלוגריסטית. חברותי המקסימות שקדו על הבלוג ועל האתר לאורך ולרוחב והכינו אוסף של הערות והארות חכמות, מה כדאי לשמר ומה לשפר [תהליך מבורך ומומלץ]. בשלב הבא התעוררה אשת הפרוייקטים שבי והתחלתי בהנעת הפרויקט. בבסיס הכל עמדו שתי מטרות עיקריות: לאחד את האתר והבלוג וליצור מעטפת הרמונית שתשלים את רוח העיצובים של מזמינים. היה לי ברור שאני רוצה לעשות את הפרויקט בצורה מקצועית, ושירדן גלילי היא היא האשה שאני חושקת בה לפרויקט הזה. יחד צללנו לפרויקט משותף, פרויקט של שתי נשים יוצרות, שאמנם עובדות בחומרים שונים ושיטות עבודה שונות זו מזו, אך די מסכימות על מה שיפה בעולם הזה.

היה תהליך מדהים מרתק. שתינו חשנו התרגשות ויטואלית משמחת, לפתוח את הבקרים יחד, ויחד לסגור את היום בסקיצות, תובנות, החלטות וחומרים חדשים. שיא הפרויקט היה עיצוב הלוגו ואני לגמרי מאוהבת בתוצאה.

בעקבות הפוסט הזה והזה פנו אלי קוראים וביקשו הסבר על הכנת הלוח עצמו. אז ככה-

חלון ישן בשימוש חוזר