לא יודעת מה איתכם, אבל לפעמים ממש חייבים קיצורי דרך. גם רוצים אוכל בריא וגם טרי וגם מגוון וגם מלאאאא משפחה שבתוכה שלל העדפות של טעמים מרקמים. לפעמים זו נראית משימה בלתי אפשרית. ברור שבכל פעם שאני מצליחה להפיק מתכון זריז יעיל אני קופצת עליו מלאת תקווה, נועצת בלוח המתכונים המשפחתי שלנו ויודעת שיש עוד הצלחה בטוחה.

עוגיות הכי ביתיות והכי פשוטות בטעם עדין של קוקוס

המתכון הזה פשוט אדיר כי-
א- הוא פשוט!
ב- הוא טעים!
ג- הוא מניב המון המון עוגיות!
ד- גם ילדים מתים עליו!
ה- העוגיות נפלאות כמתנה של תשומי כשהן מוגשות בתוך צנצנת או קופסת פח.
ו- נוח לקרוץ מהבצק הזה צורות (אבל אפשר גם לקצר תהליכים ולוותר על הקריצה).
ז- העוגיות נשמרות בכלי אטום בסבבה שלהן כמה ימים טובים, אם לא מציקים להן ומאיימים על האוכלוסיה.
ח- הבצק נהדר גם בתור פעילות עם הילדים, אמא של שבת, בית מארח יום הולדת, אחה"צ גשום של שיעמומי.
ט- הוא מזכיר לי את סבתא.
י- אין בו דבר ולא חצי דבר מהחי. שזה גם אומר שהילדים יכולים להתכבד מהתערובת בעודה "חיה" ולא לחטוף סלמונלה :)

שכנעתי? יאללה מפשילים שרוולים. בעוד זמן קצר תהיה לכם לא אחת, שתי צנצנות של עוגיות נפלאות!

צנצנת עוגיות ביתיות

מדפי ספרי הילדים אצלנו דינאמיים לגמרי, צומחים עם הילדים. אחת לכמה חודשים אנחנו עוברים על כל הספרים ומחליטים יחד מה נשאר ומה יוצא, ופלא פלאים, תמיד המדפים הללו הם נשארים מפוצצים. לפחות פעם אחת ביום הילדים ניגשים לבחור ספרים, ובדיוק כפי שבמדפי הבגדים משיכה של בגד מתוך הערמה גורמת להתמוטטות רבתי (תזכירו לי באיזה גיל הם לומדים את המיומנות הזו של להוציא חולצה מאמצע הערמה בלי למוטט את כל מה שמעל...?), כך גם במדפי הספרים- ספר אחד נשלף ובעקבותיו כל היתר קורסים.

במסגרת השיפוץ שעשינו בבית יצא לי לשוטט בחנויות של חומרי בניה, לגעת בשקי מלט, גבס, צבע לעץ ולמתכת, מברשות, בירזולים למינהם, ולפנטז מה לעשות איתם. כשהפועלים סיימו את מלאכתם וסופסוף פורקו הפיגומים והחצר נוקתה, תפס אותי גל של התלהבות, צורך פנימי להשקיע בכלמיני פריטים קטנים, פינות בחצר ובבית, לתת את הטאצ' שלי, כפי שהפכתי את מגירת הדפוס הישנה לשכונת סקולנטים.
יש כזה דבר קינון בלי שבאים צאצאים חדשים? שואלת כי תכל'ס הקן שלנו די מלא. כנראה כנראה שגם משפחה און גוינג זקוקה מפעם לפעם לחידוש הקן. פתחתי רשימת DIY ארוכה ומדלקיה ובה מידות, חומרים שיש לקנות וכוונות לביצוע. מרבית הפרויקטים הסתיימו, אחרים עוד יבוצעו, ואני מבטיחה לעשות מאמץ לספר לכם על הישומים, כאן בבלוג אהובי.
אם נחזור רגע לחנות חומרי הבניין, בעודי משוטטת שם, ממתינה שיעמיסו לי בבגאג' מֶדה מתפלסת ושני גלונים של צבע לדֶק, נפלו עיני על משטח של לבנים פשוטות, אבני מדרכה, מה שנקרא אבן משתלבת. בו ברגע נדלקה נורית וצלצל פעמון.

אז, הכירו את טליה! טלית הפלאים, שומרת הספרים שלנו. היא נראית קטנה ועדינה, אבל היא כל כך חזקה שכשהיא בסביבה אף ספר לא יפול על צידו! איך בוראים מתוקה שכזו? מיד אסביר.

bookend- תומך ספרים בעשר אצבעות

מאוד מאוד אוהבת לארח לארוחות קונספט. בשנים הקודמות היו בסוכה שלנו ארוחה מקסיקנית (פעמיים), ארוחת סושי וספרינג רולס, ארוחת פלאלפל, והשנה ארחנו לארוחת פיצות ופוקצ'ות. ג'אנר אחר של ארוחות שמאוד אהוב על בני המשפחה שלי הוא מה שאנחנו קוראים לו ארוחת בחירה. ארוחה שבה מוגשים המרכיבים וכל אחד בוחר לפי העדפותיו ומרכיב לעצמו את המנה. ארוחת ספרינג רולס נכללת בג'אנר הזה, ארוחת ניסואז, ארוחת סביח וגם הארוחה של ליל אמש- ארוחת מיקס אנד מאצ' של פיצות ופוקצ'ות. האורחים מגיעים לשולחן צבעוני, פעיל ושמח, מלא התלבטויות ואפשרויות. העשיה והדינמיקה מחממות את האוירה ותורמות להצלחת הערב. זהו קונספט נפלא לארוחות ערב קלילות, מסיבות (גם לילדים!) לפקיניקים ומדורות שטח, בתנאי שיש לכם סאדג'.

הכנתי מראש בצק משובח, רוטב עגבניות, רוטב פסטו, מבחר של ירקות ותערובת של אנטי פסטי. הכל היה ערוך יפה ומזמין, מערוכים המתינו על השולחן וכדורי בצק ריחניים. החרוצים הפשילו שרוולים על אף שהגיעו עם גופיות, פתחו את הבצק, מרחו פזרו, דחפו לתנור והמתינו בציפיה. במקביל הכנתי כלמיני וריאציות, פרי סטייל שנשלחו לרעבים כמו שיצאו מהתנור. תמיד היה מי שתפס.

פוקצ'ה של עשבי תיבול עם תוספת של ירקות קלויים ובצל לבן

ימים של אחרי שיפוץ הבית, ערבוביה של פרויקטים ברשימות, כאלה מעצבנים כמו איטום אדנית וביטון ניקוז לצד חידוש גופי תאורה, הכנת מספר חדש לבית, שיפוץ שולחן הברזל והכסאות שכבר שנתיים עומדים ללא מושבים וממתינים שמישהו יתייחס אליהם (אתייחס, אתייחס). את המעצבנים לוקח על עצמו בד"כ עמרי שלי, והנחמדים יותר מרפרפים סביבי כמו עדת פרפרים עליזה, ואני נהנית להפוך ולחשוב עליהם מכל מיני כיוונים, מחפשת פיצוח, קצה חוט לעוד DIY קטן ומשמח לבב אנוש.

את מגירת הדפוס שלי רכשתי לפני מספר שנים. תליתי אותה בחלל די מרכזי בתוך הבית והיא אכלסה כלמיני חיות קטנות ומנייטוריות אך איך לומר, אף פעם לא חשתי שקיבלה את המקום הראוי לה. שהיא, ככה ממש ממשת את הפוטנציאל שלה, כמאמר מחנכותי כמעט לכל אורך שנותי בביה"ס. ואז נתקלתי בתמונה אחת קטנה ומשגעת, שבה נראה סקולנט זעיר שתול בתוך אצבעון. פיצי כזה, של תפירה. התמונה הזו הציתה לי את הדמיון ואת הדרייב היצירתי גם יחד, הלכתי והתאהבתי ברעיון וככל שממישתי אותו אני אוהבת אותו יותר ויותר- החלטתי להקים משתלה קטנה, בית גידול זעיר, אוסף של סקולנטים פצפונים בתוך מגירת הדפוס השינה.

מאז ותמיד אהבתי סקולנטים, אותם צמחים בשרניים שרואים במגוון צורות וצבעים. יש אפורים, יש סגולים, יש ירוקים עזים ויש אדומים או צהבהבים. יש כאלה שדומים לאננס קטן, לכוכבים, לקוביות, למחרוזת, לעץ זעיר, לכרוב סגול או לבן. יש שעירים, יש פרוותיים ויש חלקים למשעי. את הקוצניים אני הכי פחות אוהבת.

סקולנטים קטנים ממתינים לשתילה

היום בדיוק, לפני שנה, נחתנו בארץ מחופשה משפחתית נהדרת בברלין וכמו כלמיני דברים שנדחים לדקה התשעים ותשע פלוס פלוס כך קרה גם עם עיצוב האלבום הזה. נתתי לעצמי דד ליין של שנה מקסימום וראה זה פלא איזו דייקנית אני, בדיוק בזמן, תודו. זהו, אז לא רק שהאלבום בידי, אפילו צילמתי את אלבום (וידאו בסוף) והנה התיעוד לפניכם.

אלבום טיול משפחתי לברלין בתוך ספר ישן

שבת של חודש יולי, חופש קיץ וחם, נחילי מדוזות בים התיכון. לבשנו בגדי ים (סתם בשביל הקטע) ועשינו חוף פרטי משלנו. על הרעיון האדיר קראתי בבלוג לג'ירף יש צוואר ארוך של קרין בוכשטב הידועה בניק ניים קרין די, קיבוצניקית, מרפאת בעיסוק ואמא מופלאה. קרין לא ממש יודעת, אבל אני עוקבת אחר הבלוג שלה בהנאה רבה. הבלוג מלא בפעלויות מגניבות ופשוטות להכנה, ולמי שמחפש פעילויות קצת אחרות עם הילדים, כאלה שפותחות את הראש והדמיון, מעניקות הזדמנות, לגעת ולחקור דרך החושים, ללמוד דרך התנסות, שווה להרשם לבלוג ולעקוב אחר שלל הפעילויות הנעשות בו. הפסטים של קרין מותאמים בטעם, יצירתיות ורגישות לצרכי הילדים ולחודשי השנה. קרין גם מתחזקת גם לוח פינטרסט מצוין, שווה לעקוב אחריה גם שם. אקיצר, קרין תיארה פעילות עם בצק חול, אני נעצתי בפינטרסט, רכשתי חול ים, גליצרין וקרם טרטר (את כל היתר היה כבר בבית), וחיכיתי להזמנות. למעשה ההזדמנות נמשכה כמה ימים. יום אחד הכנו למתרחצים מחצלות מלֶבֶד, יום אחר הכנו שמשיות ודגלונים, יום שלישי בנינו חוף ובריכות קטנות ויום רביעי הוספנו עוד כמות בצק חול ותכננו חוף חדש. עבדנו שעות בבניה, הכנת אביזרים, סיפרנו סיפורים קטנים ויצרנו מיני עולמות. לעמרי שלי זה הזכיר את משחקי הפולי פוקט שהאחיינית שלי, היום סטודנטית בוגרת שנה א', הייתה משחקת בילדותה.

חוף ים עמוס מתרחצים מבצק חול וכלמיני פיצ'פקעס

בפריז'ידר של ילדותי, קומה ראשונה על עמודים דירה עורפית רמתשרון, הייתה שוכנת לה לעיתים מין עוגת גלידת שיש לבנה (אולי גבינה? צריכה לשאול פעם את אמא) מעורבבת בפסי שוקולד. בימי הקיץ החמים היו מוצאים את תבנית הפיירקס הקפוא מהפריזר, האצבעות קופאות והתבנית כבדה.. מסירים את נייר הכסף המרשרש ומיישרים. המנהג של ישור בכפית היה שגור בקרב משפחת המוצא שלי (איזה מזל שנמוג והתפוגג ולא נגרר למשפחה הנוכחית שלי. פשיווו לא הייתי שורדת התמודדת עם המנהג הקלוקל וחסר האסתטיקה הזה), מצוידים בכפית היו מיישרים באלכסונים שיושרו לאלכסונים חדשים, ואט ואט מקצרים את העוגה. לפעמים זה לקח כמה ימים. לפעמים גם פחות.

בכל אופן, עוגת גלידה קיצית, לזכר ההיא, לא כבדה, קלילה ממש, טבעונית כמובן. מעולה. פצצה. נפלאה ופשוטה בטירוף להכנה.

עוגת גלידה לימונית קפאה

היה לי חלום, אחד כזה בקטנה. אחד שלא ישנה סדרי עולם אבל בהחלט יעשה את החיים הרבה יותר נחמדים. לפעמים נדרש כל כך מעט בשביל לממש חלום קטן. עשר אצבעות ועוד כמה, תקציב מינימלי, מציאה אחת שווה, כזו שבמבט אחד אתה קולט את הפונציאל הטמון בה. כן, ורצון שבא מבפנים ומתגלגל דרך הזרועות אל האצבעות לעשות בעצמך, להנות מעבודת כפיים. להנות בטירוף מהסיפוק של אחרי.
בפוסט הבא אספר על לידתה של זולת הגינה המופלאה שלנו. מקור לאינספור רגעי ביחד, מנוחה והוויה, במובן של פשוט להיות.

שלום לכולם, לפניכם הפעם פוסט קצרצר כדי לצייד אתכם במתכון שימושי לימי הקיץ הארוכים שלפנינו. ללא חוגים, שיעורי בית וריצות אחה"צ יש זמן להשקיע בארוחות יותר קצת יותר שוות, ואם הרווחנו פעילות ועשיה לילדים, אז יש לנו ווין ווין סיטיואיישן מה שנקרא. המתכון שכאן מלווה אותי כבר כמה שנים והוא נפלא לעבודה עם ילדים. הוא קל להכנה, גמיש ורך, לא שמן ולא דביק ומאוד נעים לעצב ממנו בייגלס טעימים, לחמניות, חליות וכולי. הילדים יכולים ללוות את כל התהליך, מדידת החומרים, ניפוי הקמח, הכנת הבצק ועיצוב הלחמניות.

מיני בייגלס בציפוי בצל ופרג ובשומשום

סופשנה, זמן להודות. לא תמיד ולא בכל מצב, אך האמת שהתברכנו, באמת. וכשאני מתברכת ככה, כוח פנימי דורש להכיר תודה. ואם לא אתייחס אליו הוא עלול להיות מתוסכל ומאוכזב מעצמו. אז מכינה מתנות, וממלאה בטוב ובהכרת תודה, וכותבת מכתבים ואורזת יפה, הילדים כמובן מאושרים לתת ומעניקים את המתנות באהבה גדולה ובהמון התרגשות וכוונות.
רכשתי צנצנות זכוכית יפות וכלמיני כלי כתיבה משמחים, טושים ועפרונות צבעוניים והכנתי את הגרנולה הביתית המשובחת שלנו עם המון צ'ופרים בפנוכו. מילאתי את צנצנות הזכוכית אחרי ששדרגתי אותן וקיבלו טאצ' וינטג'י של מליון דולר, וישמחו כל בית או בעלת בית לאחסון, על מדף במטבח, על שולחן העבודה לצד האמבטיה וכולי. אפשר להגיש צנצנות מטופלות שכאלה בעוגיות תוצרת בית, למשל כאלה, או חטיפי אנרגיה, קרקרים, סבונים ביתיים ופצצות אמבטיה ועוד...
איך עושים? מיד אסביר, תכל'ס, קלי קלות!

צנצנות מטופלות

אין כמו פירות הקיץ במגוון, בצבעוניות ובטעמים. פירות הקיץ הנפלאים כמו שהם, ובבישול ואפיה הטעמים מתחזקים, מתרכזים ונהים עוצמתיים עוד יותר. השבוע הכנתי עוגת פירות נהדרת, בבסיסה בצק שמרים עדין ולמעלה שזיפים ודובדבנים מתקתקים חמצמצים, חמימים וטעימים. שמחה לשתף אתכם במתכון.

עוגת שזיפים על בסיס בצק שמרים

חוֹפֵשׁ- מושג מופשט המתאר העדר אילוצים ואפשרויות פעולה לא מוגבלות. כמה קסם יש במילה הזו, כמה הבטחה. יום אחד המבוגרים, וספציפית אלה היושבים בכסאותיהם במשרד החינוך החליטו להחליף את חופש בחופשה. רק אות אחת קטנה ודווקא פתוחה בסוף מילה, שלמרבה הפלא מקצצת מרחבים במקום לפתוח אותם. להבדיל מחופש, חופשה היא דבר מוגבל, בראש ובראשונה בזמן. כבר שנים שהם מנסים, המורות והמורים, להרגיל אותנו לומר חופשה. חוזרים שוב ושוב על המימוח בכל מיני שילובים, חופשה נעימה, חופשת פסח, נתראה לאחר החופשה. צודקים הילדים שלעולם לא יאמצו את ז'רגון המורים ולעולם יקראו לחופש הגדול בשמו הרחב והמבטיח, במילה אחת, מלאת שמחה וכוונות- חופשגדול!

אומרים שהמקום בחיים משנה את נקודת המבט והשקפת העולם, וזה כל כך ככה. בשניה שאנחנו הורים לילד שהספקנו להפקיד לפעוטון או גנון וא"כ לגן ולבית הספר, המילה חופשגדול מעוררת בנו לצד רטט של התרגשות של סיומים סופים פרידות השגים ותודות, בהלה, על סף הסטריה משתקת.
בפעם הבאה אימרו לי קודם מה יחסכם לחופשהגדול ואומר לכם מי אתם- הורים או ילדים!
    
אז שניה לפני שאנחנו לוקחים את תפקיד המבוגר הלאה (שבתוך תוכו משווע לחופש אמיתי ללא גבולות. לא שום חופשה) נצלול לרגע בשמחת ילדות אל זכרונות ילדות של חופש. אצלי למשל צפות ועולות שעות של רביצה ללא מעש, עמידות ידיים בבריכה, שקט של תחת המים בו נשמעות רק בועות האויר שמשתחררות מעלה מעלה, כתפיים שרופות בטירוף ויוגורט על כוויות השמש, פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ, ארטיקרטיב, שרשראות אינסופיות של גלגלונים על חוף הים, דאג וטוני והאיים האבודים, קיץ אצל קרובים רחוקים בקיבוץ וזעזוע מוח בגלל קפיצה קצת לא אחראית לתוך הבריכה. כילדה החופשהגדול הוא זמן לחלום בהקיץ, לרבוץ, להתעצל, לנוח, להרפווווותתתת.

מתוך איחול הכי אמיתי והכי מכל הלב לחופש אמיתי ומיטיב הכנתי לילדי את הדף הבא, ואני מזמינה אתכם מכל הלב להדפיס לילדים ולתת להם למלא בחלומות הקיץ שלהם (רק בבקשה שיהיו ריאלים!). אתם מוזמנים לפתוח את הקובץ בפורמט PDF, מכאן, ולהדפיס אותו לילדים. אחרי שהם ימלאוהו בכתב ידם הילדותי והמושלם תעשו טובה ותצלמו לי...?

תוכניות לחופש

אומרים שהאביב מביא אהבה, ולי יש אהבה חדשה וסוחפת- לבנדר! כן, אהבה. אולי בעצם זה שגעון. השבוע גיליתי את הצמח המדהים הזה עם הריח המושלם ובעל מליון ואחד שימושים מועילים, ואם הוא כזה טוב וכל כך יפה, הוא באמת ראוי לכך שתכירו אותו, באמת ששווה לפנות לו קצת מקום בחיינו. תאמינו לי שרק טוב יצא מזה.

ההתלהבות העצומה בקרב חברי לפייסלנד מן השלבים השונים בהם שיתפתי לאורך הכנת ליל הסדר לגמרי הפתיעה אותי. אפשר לומר שממש רגשה אותי. במיוחד נגע לליבי השיח שנוצר בקרב חברי לקבוצה המצויינת בישול טבעוני. היו אינסוף תגובות והמון המון מחמאות על סידור השולחן ועל הפקת סדר טבעוני מלא. נשאלתי רבות על הרכב התפריט, על העיצוב ועל ההתארגנות לקראת. הבטחתי לפרט, אז הנה אני כאן בפוסט אפטר פארטי. מוזמנים :)

שולחן הסדר שלנו במבט מלמטה

פוסט מאמצע החג הכי שמח ומשמח לילדים, כל ההתארגנויות כבר מאחורנו ונותר רק לחפוש ולהנות ולאכול מתוקים עד לא ידע. כאמא חובבת DIY, פורים מעמיס עלי כמויות של עבודה, בעצם כמויות של תחביב. אין ספק שמכל העיסוקים הדבר הכי מהנה עבורי הוא להכין את התחפושות לילדים. בימים הקודמים לפורים הסלון שלנו הופך לחמ"ל, על שולחן האוכל עומדת מכונת התפירה וסביבה גזרות שאני מאלתרת, בדים מסוגים שונים, חוטים, סרטים וקישוטים. אמא מה אוכלים היום? שרוול של נסיכה! כרבולת של תרנגולת!
אני נהנית לתפור להדביק, לחבר, לקרוא לילדים למדידות ניסיון כששום דבר עדיין לא מחובר לכלום הכל על קרע תרנגולת.... עד שיש תוצאה שמחה, בד"כ בדקה התשעים ותשע.
פורים הוא החג הכי יצירתי שיש. ממש זועק למקוריות ומתחנן להשקעה, ומה שהכי כיף הוא שזה חג שמאפשר להשתולל איתו, כמעט בלי גבולות, ולקחת אותו לכל כיוון ונושא, לכל צבע וחומר. חגיגת DIY. התחפושות שתפרתי לילדים השנה, ובעיקר תחפושת האסקימוסי הקטן קיבלו תגובות כל כך נפלאות, שהחלטתי להקדיש לו פוסט. האמת, תחפושת אידיאלית, גם לאמא בעבודת יד וגם לילד, כיוון שהיא כל כך נוחה ומפנקת. עובדה שהוא חזר הביתה כמו שהוא יצא ושומדבר לא הכביד או נשר. אז תעשו כמוני ותתייקו לפוריייים הבאים ושרק ירבו שמחות.

זמן אסקימוסי. פורים 2015 בעבודת יד.

הפוסט הזה הוא קריאה לכל מי שקיבל מהמורה את אחת המשימות המשמעותיות בבית הספר, ואם אתם בכיתה ו' או הורים לבן או בת בכיתה ו', בכל מקום שהוא בארץ אתם בטוח יודעים למה אני מתכוונת- פרויקט שורשים! דפי בר-אילן, בעלת החנות מסטיקים ואני, למודות נסיון לאחר הרבה מאוד שעות עיצוב של מלא אלבומים בעבודת יד, ואמהות בוגרות הפרויקט, פיתחנו קיט משגע עבורכם.

קיט משפחתי 1.0 לעיצוב עבודת שורשים ואלבומים משפחתיים

שיגעון הפורים הולך ועולה אצלי, והוא מופנה ברובו להכנת תחפושות לילדי. השנה הבכור טרוד בקורס קדם צבאי ופורים נראה לו מין משהו של בצפר. למספר 2 אין עדיין מושג למה מתחפשת, אמא נסתדר כבר, משמע אחליט שני לילות לפני על תחפושת מהממת ואני יודעת שאת לא תנטשי אותי. מספרים שלוש וארבע בחרו תחפושות ממש נחמדות להכנה והאמת שכבר מתחשק לצלול לפרויקט.
התחפושת הראשונה שתפרתי הייתה גזר אותה תפרתי לעצמי כשהייתי בת 16, ומאז אני עדיין תופרת באותה זינגר ישנה, שנשלפת לעבודה מואצת מידי חודש אדר.
את משלוחי המנות של ילדי אני נוהגת להתאים לנושא התחפושת, לפחות שיהיו באותה צבעוניות ואוירה. כך המשלוח לא נראה תלוש כשהם צועדים בגאון למוסדות ואמא רצה אחריהם עם מצלמה ביד.
הפעם אראה כיצד להכין משלוחי מנות מהממים מקופסאות שימורים. כן, מהחומר הקר והמשעמם הזה שלרוב מסיים את חייו בפח שניה אחרי שרוקנו את תוכנו, כי הוא נראה כל כך חסר מעוף. תתפלאו- אפשר ליצור מקופסאות שימורים דברים נפלאים!

שמתי למטרה לשוות לקופסאות את הצבעוניות, התוכן, החומרים והשמחה הפורימית. בנוסף, יצרתי מארזים רב פעמיים, כאלו שכיף לשמור ויהיו יפים לאורך כל השנה. הם יוכלו בכיף לשמש אחסון לכלי כתיבה, מברשות איפור ומכחולים נקיים, צעצועים קטנטים וכולי, כי אם כבר משקיעים ובאהבה, אז פליז לא חד פעמי. בואו נצלול לעשיה ונכין משלוחי מנות משלושה טיפוסים- כובע קוסמים שארנב מבצבץ מתוכו, משלוח מנות אידיאני ומשלוח נסיכתי.

נוצות לֶבֶד בדרך למשלוח מנות אינדיאני

פעם, כשהיינו ילדים, לפני כמאה שנה לפחות, עיקר ט"ו בשבט היה עניין הנטיעות. היום המושג הזה נראה תלוש ולא רלוונטי בעליל. לא רק שנטיעות חדשות כמעט אין, שטחים שלמים של יערות טבעיים ופרדסים הולכים ונעלמים לטובת שכונות מגורים חדשות ומבני תעשיה. במקביל הפך ט"ו בשבט מחג הנטיעות לחג שמירת הטבע. ואני שבחרתי לגור סמוך לשדה בר, מתחברת בכל ליבי לתכני החג הזה. קצת מהזמן הפנוי הנדיר בחיים העמוסים האלה אני מקדישה ליציאה לשדה. יוצאת עם מי שמצטרף, הילדים, הכלב, מי שבא, מסתכלים רחוק ורחב, בודקים מה חדש בטבע, שוהים בתוכו. מעריכה את הירוק ירוק הזה שמאפשר לנו לנשום, ומודה יום יום על שהתאפשר לי להתרחק מעט מהצפיפות האורבנית ולאפשר לילדי מרחב. מתפללת בליבי שישארו איים ירוקים טבעיים בין ובתוך הערים. שישאר לנו מרחב לנשימה.

חשבתי איך אוכל אני לתרום את תרומתי הצנועה לחג שמירת הטבע, ולצ'פר אתכם, הקוראים החרוצים שאוהבים לעשות דברים יפים לבד, והיום אגיש לכם רעיון שיאפשר גם לכם להעיר מתנומתן נקודות קטנות, עזובות וחומות, בחצר שלכם, באדנית, באי תנועה בפינת הרחוב, בשטח העזוב בחצר בית הספר או הגן. אספר לכם כאן על רעיון גאוני ממש, מוכר ומקובל בארהב ובמקומות אחרים בעולם שהגיע הזמן שיהיה מוכר גם ליצבור הישראלי- פצצות זרעים. אלו מין קובבות קטנות המכילות בתוכן פוטנציאל מדהים ליופי- קפסולת חיים, זרעים קטנים ומופלאים שבתוספת גשם וקרני שמש חורפיות ינבטו, ישתרשו יפרחו ויעשו שמחה בלב. אחרי שנלמד איך להכין את הקובבות אלמד אתכם איך לארוז אותן יפה למתנה. שי קטן ואסתטי שאפשר להגיש בחג, וכמתנה לאורחים בחתונות וארועים אחרים.

חוץ מזה הכנתי לכם תוויות פרינטבלס חינמיות נפלאות למתנות בחג, אז שווה להגיע לסוף הפוסט.

פצצות זרעים המוגשות כאריזת מתנה

לפני ימים ספורים עלתה לבלוג ההדרכה ליצירת חנוכית פטיפורים משגעת. בפוסט השני של סשין חנוכיות ה DIY אלמד להכין חנוכיית עוגיות מלח. זהו פרויקט שלגמרי מתאים לכל הגילאים, לידיים קטנות וגם לגדולות גדולות ומנוסות. מה שיפה בחנוכיה הזו, שלמרות שהיא בנויה מחומרים ממש פוּשטים היא יכולה להראות נפלא. זה אחד מקסמי ה DIY, לא?

חנוכיה DIY מבצק מלח

חג סוכות הוא אחד החגים האהובים עלי. ככל שהוא מתקרב עולים זכרונות של יומי הולדת שחגגתי בסוכה, קישוטים שטופי גשם עד לשד עצמותיהם נוטפי מים בסוכה שבנינו בחצר של סבא וסבתא מכפר אז"ר, יריד ארבעת המינים בכיכר הרוא"ה עם סבא וסבתא מרמתגן, ארוחת ערב בסוכת הבניין בו גרנו ברמה"ש. כל ילד הגיע עם מגשו וארוחתו וקיבל מקום בשולחן בשיטת המיטה החמה.

בשנים האחרונות אנו הופכים את המרפסת המקורה בפרגולה אוורירית הצמודה לסלון, לסוכה. הנוהל מוכר וברור, ותוך זמן קצר אנחנו מרימים קירות בד בהירים, שקופים מעט, קלילים ומתנפנפים (אלה למעשה הוילונות שהיו לנו בדירת הסטודנטים לפני ים-בה זמן). א"כ אנחנו יוצרים רשת של חוטי ברזל בשתי וערב שישמשו לקישוטים. סולם, ידיים מתוחות למעלה, תולים ותולים עד שהחלל הארעי הזה מחייך אלינו.

השנה אני נמשכת באורח פלא ללבן. יש בי דחף עצום להשתמש בחומרי גלם לבנים. בטח יהיו גם כתמי צבע אחרים, אבל הלבן השנה שולטטטט.

כדורי דוילי

כדורי דוילי

את הכדורים יצרתי מ 6-8 מפיות דוילי זהות בגודלן. את המפיות מקפלים לשניים בקפל חד וברור כאשר החלק היפה כלפי פנים. עורמים אותן בדיוק זו על זו וגוזרים החוצה את המרכז. מצמידים את מפיות הדוילי גב אל גב באמצעות דבק. משחילים חוט מלמעלה וחוט מלמטה כשהדבק עדיין רטוב. אחרי היבוש פורסים ומפרידים את הצלעות לקבלת מראה כדורי.

כוכבי דוילי
רעיון מדליק מבית מרטה סטיוארט.

כוכב דוילי

אני שונאת, ממש שונאת לקרוא הוראות. ראיתי את הכוכב הזה והחלטתי שאני יודעת להרכיב אותו בעצמי. אם אתם רוצים לאתגר את עצמכם ולהסתכן בהשלכת 6 דוליז לפח- לכו על זה. להולכים על בטוח, הצטיידו בדבק דו"צ, לחצו על הקישור, גללו למטה ועקבו אחר ההוראות.   

פרחי דוילי
המצאה מקורית של בתי היצירתית, C כל הזכויות שמורות.

פרחי דוילי

הבת יצרה את הפרחים מחישוקים שגזרה ממפיות הדוילי. אחרי שמרחה דבק על הבסיס היא העמידה עליו את חישוקי הדוילי בצורה ספירלית.


שנדלירים מסול לבן
מודיעה קבל עם ועדה- מדובר באחד העיסוקים הממכרים שיש! שרבוט שנדלירים מנייר ביד חופשית. הרעיון לקוח מכאן, רק שפישטתי אותו מעט.

שנדלירים משורבטים ביד חופשית

בעזרת סכין חיתוך חותכים רצועות של סול לבן (או קארדסטוק) ברוחב 3 ס"מ. רצוי שהאורך יהיה של 30 ס"מ לפחות ולא קצר יותר. חשוב חשוב שהרצועות תהינה ממש זהות בגודלן. מחזיקים ביד אחת שדכן וביד השניה רצועה. יוצרים סווירלס ומשדכים. כשנגמרת רצועה יוצרים סלסולים ומהדקים. אני מסוגלת לעשות את זה שעות ואפילו הצלחתי להדביק בהנאה את אימי, שישבה לצידי ורבה איתי עם השדכן האחד שהיה לנו.
וכאן, כל הצרור ממתין לתליה בסוכה.

אשכול שנדלירים מנייר

שרשרת תליונים מוטבעים בתחרה
עשויים חומר פיסולי לבן. מרדדים, מטביעים בדי תחרה בתוכו, חורצים צורות יוצרים חור לתילה. התליונים החמודים האלה יתלו אחד מעל השני על חוט לבן.

אלמנטים תליוניים לשרשרת

מחרוזת לבבות לבנים 
את הלבבות יוצרים מרצועות לבנות צרות שמשדכים יחד ואז מקפלים לאחור. אני מוצאת שהסול הלבן הוא חומר אידיאלי ללבבות הללו. גם גמיש וגם עמיד.

לבבות קלילים עשויים מסול שתענוג לראות דרכם את העולם

אהילי נייר
את אהילי הנייר המשגעים האלה רכשתי בחנות "מוזלים" ברעננה, במחיר של חמישה שקלים האחד. הוספתי סרטי אורגנזה קלילים שההתנופפות שלהם באויר עושה לי תחושה של חופש.

אהילי נייר

שרשראות פרחי משי לבנים
רכישה נוספת ממוזלים ברעננה (בצד של כלי הבית)- שרשראות פרחים לבנים דמויי משי, שיהיו מהממים בתור שרשראות! פותחים את השרשראות וקושרים זו לזו, ליצירת שרשרת ארוכה.

פרחי משי לבנים שיהפכו להיות שרשראות

גרלנדות
עולם החד פעמי התפתח מאוד וניתן למצוא מוצרים משגעים בהדפסים מדליקים, באיכות טובה ובמחירים אטרקטיביים. את הגרילנדות מכינים מגביעי קאפקייס ושרשרת נורות פשוטה שניתן לרכוש בחנויות הח"פ והמוזלים למינהן. התלהבתי למצוא את השרשראות על סוללות- מוצר מדליק ב 23 ש"ח. יתרונו הוא שאפשר לתלות את השרשראות הללו ללא קשר לשקעי החשמל שבדרך כלל רחוקים מהסוכה.

גביעי קאפקייקס קשיחים שהפכו בתור אהילים

חורצים X בבסיס הקאפקייס ומשחילים את הנורה. משחק ילדים.

עוד רגע יהיו כאן אהילי נייר

כדורי טול
שאריות טול מהתחפושות של הבנות הפכו לפרחים.
איך עושים? גוזרים את הטול לרצועות ברוחב 5 ס"מ (פלוס מינוס. לא חייביים לדייק). מחזיקים את הקצה ביד ומקפלים הלוך-חזור עד סוף הרצועה באורך שווה, של כ 20 ס"מ. אם מרגיש לנו דל מידי מצרפים רצועה נוספת. כעת היד שלנו מלאה במין טול מקופל. לוקחים פיסת סרט וקושרים הדוק במרכז ה"חבילה". שאריות הסרט ישמשו לתליה. גוזרים את הקיפולים, פורעים את הכדורים לקבלת נפח וכדוריות ועושים לפי צורך תספורת לקווצות הסוררות.   

פרחי טול

מתכננות (בנות הבית) גם מניפות של מגזרות נייר, שרשרת פנסים סיניים מנייטורית, וגם שוקלות אולי להכין את האהילים הגאומטרים האלה. נראה מה יתפוס לי את הידיים קודם.

מבטיחה לנסות לעדכן אתכם בהתקדמות סוכתנו הסוכה בדף הפייסבוק של מזמינים,
ובנתיים כנסו לקבל המון השראה והפניות להדרכות של קישוטים בלוח הפינטרסט היעודי.

שיהיה לכולנו חגשמח!