מדפי ספרי הילדים אצלנו דינאמיים לגמרי, צומחים עם הילדים. אחת לכמה חודשים אנחנו עוברים על כל הספרים ומחליטים יחד מה נשאר ומה יוצא, ופלא פלאים, תמיד המדפים הללו הם נשארים מפוצצים. לפחות פעם אחת ביום הילדים ניגשים לבחור ספרים, ובדיוק כפי שבמדפי הבגדים משיכה של בגד מתוך הערמה גורמת להתמוטטות רבתי (תזכירו לי באיזה גיל הם לומדים את המיומנות הזו של להוציא חולצה מאמצע הערמה בלי למוטט את כל מה שמעל...?), כך גם במדפי הספרים- ספר אחד נשלף ובעקבותיו כל היתר קורסים.

במסגרת השיפוץ שעשינו בבית יצא לי לשוטט בחנויות של חומרי בניה, לגעת בשקי מלט, גבס, צבע לעץ ולמתכת, מברשות, בירזולים למינהם, ולפנטז מה לעשות איתם. כשהפועלים סיימו את מלאכתם וסופסוף פורקו הפיגומים והחצר נוקתה, תפס אותי גל של התלהבות, צורך פנימי להשקיע בכלמיני פריטים קטנים, פינות בחצר ובבית, לתת את הטאצ' שלי, כפי שהפכתי את מגירת הדפוס הישנה לשכונת סקולנטים.
יש כזה דבר קינון בלי שבאים צאצאים חדשים? שואלת כי תכל'ס הקן שלנו די מלא. כנראה כנראה שגם משפחה און גוינג זקוקה מפעם לפעם לחידוש הקן. פתחתי רשימת DIY ארוכה ומדלקיה ובה מידות, חומרים שיש לקנות וכוונות לביצוע. מרבית הפרויקטים הסתיימו, אחרים עוד יבוצעו, ואני מבטיחה לעשות מאמץ לספר לכם על הישומים, כאן בבלוג אהובי.
אם נחזור רגע לחנות חומרי הבניין, בעודי משוטטת שם, ממתינה שיעמיסו לי בבגאג' מֶדה מתפלסת ושני גלונים של צבע לדֶק, נפלו עיני על משטח של לבנים פשוטות, אבני מדרכה, מה שנקרא אבן משתלבת. בו ברגע נדלקה נורית וצלצל פעמון.

אז, הכירו את טליה! טלית הפלאים, שומרת הספרים שלנו. היא נראית קטנה ועדינה, אבל היא כל כך חזקה שכשהיא בסביבה אף ספר לא יפול על צידו! איך בוראים מתוקה שכזו? מיד אסביר.

bookend- תומך ספרים בעשר אצבעות

סוכות הוא החג המשולם לאוהבי הנייר. אמא כנראה חשה את זה היטב וזו כנראה הסיבה שלמרות הצירים בערב כיפור הצליחה להתאפק וללדת אותי רק בערב חג סוכות (פשיוווו איזה מזל !) אקיצר, סוכות זה ללא ספק החג שלי. אבל גם פורים בגלל התחפושות, חנוכה בגלל האוירה ושבועות בגלל הלבן לבן.
משנה לשנה ארגז קישוטי הסוכה שלנו הולך וגדל, הופך להיות משקית, לארגזון, לארגז שמן. חלק מהקישוטים לא שורדים המתנה ממושכת של 12 חודשים פחות שבוע, ובמקומם מצטרפים חדשים, שפתיחתם ופרישתם בחלל הסוכה מלווים בקריאות שמחה והתפעלות.

ימים של אחרי שיפוץ הבית, ערבוביה של פרויקטים ברשימות, כאלה מעצבנים כמו איטום אדנית וביטון ניקוז לצד חידוש גופי תאורה, הכנת מספר חדש לבית, שיפוץ שולחן הברזל והכסאות שכבר שנתיים עומדים ללא מושבים וממתינים שמישהו יתייחס אליהם (אתייחס, אתייחס). את המעצבנים לוקח על עצמו בד"כ עמרי שלי, והנחמדים יותר מרפרפים סביבי כמו עדת פרפרים עליזה, ואני נהנית להפוך ולחשוב עליהם מכל מיני כיוונים, מחפשת פיצוח, קצה חוט לעוד DIY קטן ומשמח לבב אנוש.

את מגירת הדפוס שלי רכשתי לפני מספר שנים. תליתי אותה בחלל די מרכזי בתוך הבית והיא אכלסה כלמיני חיות קטנות ומנייטוריות אך איך לומר, אף פעם לא חשתי שקיבלה את המקום הראוי לה. שהיא, ככה ממש ממשת את הפוטנציאל שלה, כמאמר מחנכותי כמעט לכל אורך שנותי בביה"ס. ואז נתקלתי בתמונה אחת קטנה ומשגעת, שבה נראה סקולנט זעיר שתול בתוך אצבעון. פיצי כזה, של תפירה. התמונה הזו הציתה לי את הדמיון ואת הדרייב היצירתי גם יחד, הלכתי והתאהבתי ברעיון וככל שממישתי אותו אני אוהבת אותו יותר ויותר- החלטתי להקים משתלה קטנה, בית גידול זעיר, אוסף של סקולנטים פצפונים בתוך מגירת הדפוס השינה.

מאז ותמיד אהבתי סקולנטים, אותם צמחים בשרניים שרואים במגוון צורות וצבעים. יש אפורים, יש סגולים, יש ירוקים עזים ויש אדומים או צהבהבים. יש כאלה שדומים לאננס קטן, לכוכבים, לקוביות, למחרוזת, לעץ זעיר, לכרוב סגול או לבן. יש שעירים, יש פרוותיים ויש חלקים למשעי. את הקוצניים אני הכי פחות אוהבת.

סקולנטים קטנים ממתינים לשתילה

היה לי חלום, אחד כזה בקטנה. אחד שלא ישנה סדרי עולם אבל בהחלט יעשה את החיים הרבה יותר נחמדים. לפעמים נדרש כל כך מעט בשביל לממש חלום קטן. עשר אצבעות ועוד כמה, תקציב מינימלי, מציאה אחת שווה, כזו שבמבט אחד אתה קולט את הפונציאל הטמון בה. כן, ורצון שבא מבפנים ומתגלגל דרך הזרועות אל האצבעות לעשות בעצמך, להנות מעבודת כפיים. להנות בטירוף מהסיפוק של אחרי.
בפוסט הבא אספר על לידתה של זולת הגינה המופלאה שלנו. מקור לאינספור רגעי ביחד, מנוחה והוויה, במובן של פשוט להיות.

ט"ו בשבט, חג השקדיות עורר בי חשק לצרף שמרים ושקדים- שילוב אדיר ואהוב. שילבתי בין בצק השמרים המתוק שאני מאוד אוהבת ובין קרם שקדים שרקחתי כאן.
יום שלישי, יום עמוס במיוחד, בין טיפול בלקוחות להכנה לדפוס מעמידה את הבצק להתפחה. מרדדת את הבצק, מורחת את המילוי. מלפפת צמות. הפעם המערכת החינוכית מתחשב בנו ושלושת מפגשי ההורים של שלושה ילדים מתוך הארבעה מתקיימים ברצף ובתאום מופתי. חוזרת, אופה, מכבה את התנור. משאירה בית ריחני ופתק, שיהנו מהעוגות וישאירו אחת לצילומים. יוצאת לפרלמנט של יונית צוק, כמעט מגיעה ליעד מקבלת ווטסאפים מלאים בקישוטים אממממאאא העוגה טעימה ומלא לבבות בכל צבעי הקשת. הווטסאפ הזה בנוי בול לילדי כיתה א' שלומדים לכתוב אני אומרת לכם. חוזרת ברבע לאחת עשרה בלילה, רוויה בתחושת סיפוק ומלאי חדש של כלים ורעיונות. הם באמת התקדמו יפה עם הצמות ואפילו השאירו אחת לתיעוד. ילדים טובים.  

צמת שמרים במילוי שקדים. איור חלק עץ השקד מויקיפדיה

כשמשהו טוב קורה לי במטבח, איפה אשתף אם לא בבלוג האהוב שלי?
תערובת של גשם ואדים בחלון המטבח של יום שישי. כפור מקפיא ומדכא כמעט. שלושה מצרכים פשוטים מתמזגים יחד לתערובת שמיימית. קרן שמש מבין העננים נכנסת בזווית מדויקת דרך החלון ומאפשרת כמה צילום על שיש המטבח. א"כ ענן וגשם זלעפות. בסיום ארוחת הערב של יום שישי חיוכים מעורטלים של הטועמים הנוגסים האהובים שלי. המתכון הזה ישאר איתנו לשנים הבאות.

טראפלס שוקולד תפוז שמימיים

כשטעמתי את הפאייר הדרוזי של עופרי זוטא, במילוי עלי תרד ומנגולד היה לי ברור שבקרוב אצלי.
עופרי המקסימה הקימה יחד עם בן הזוג שלה, ערן הגנן, מיזם מקסים- גן ירק אקולוגי בשדות נהלל שבעמק יזרעאל. ערן מגדל מגוון של ירקות וירוקים נקיים מחומרי הדברה ודישון כימי וחוץ מכל האורגניות והבריאות הזו, מדובר בפרויקט חקלאי בתמיכה ושיתוף הקהילה. אז ערן מגדל ועופרי מבשלת פלאים.


את הפטאייר, שאומרים FATAIER מסתבר, הכנתי בהשראת עופרי, עם מילוי נפלא של חוביזה טריה ונפלאה שצומחת לנו ממש מאחורי הבית. יצא כל כך טעים שחייבת לשתף במתכון.

פטאירים דרוזיים במילוי חוביזה וצנוברים

לפני ימים ספורים עלתה לבלוג ההדרכה ליצירת חנוכית פטיפורים משגעת. בפוסט השני של סשין חנוכיות ה DIY אלמד להכין חנוכיית עוגיות מלח. זהו פרויקט שלגמרי מתאים לכל הגילאים, לידיים קטנות וגם לגדולות גדולות ומנוסות. מה שיפה בחנוכיה הזו, שלמרות שהיא בנויה מחומרים ממש פוּשטים היא יכולה להראות נפלא. זה אחד מקסמי ה DIY, לא?

חנוכיה DIY מבצק מלח

לפני זמן קצר היה לי העונג להשתתף בערב מרתק של "הפרלמנט", קורס נפלא של חברתי יונית צוק הידועה בשמה הבלוגריסטית ומיועד לבלוגרים ולמי שחשקה נפשו בבלוג משלו. במסגרת המשימה "ספרו 3 דברים שלא יודעים עליכם" סיפרתי שאני ממש ממש מתרגשת מלשוטט בחנות חומר בניה, וזו אמת לאמיתה. תחושת העונג שלי בביקור בחנויות מהסוג הזה לא נופלת מהכיף שבביקור בחנויות בגדים או יצירה. רשתות מתכת ורשתות פלסטיק מרגשות אותי. אוהבת קאטרים וחלקי אינסטלציה. אני מלטפת ברגים ואומים ומעריצה את הדוּד הענק שמערבב את הצבעים, שלא נדבר על מניפות הצבעים המהממות שתמיד פרוסות לצידו. מטרת הביקור שלי בחנות חומרי הבניה הפעם היתה למצוא חומרים מעניינים לחנוכית DIY. יצאתי עם קילו גבס לבניה של טמבור ועוד כמה גודיז. כעבור יומיים חזרתי לחנות, כי זללתי את כל הגבס וחפצתי בקילו נוסף. התחנה הבאה הייתה חנות מוצרי אפייה, אחריה ביקרתי בנות כזו של הכל בדולר, וחנות כזו של כלים של חד פעמיים מה שהניב כמה פרויקטים שונים ומדליקים.
הראשון שבינהם, חנוכית פטיפורים DIY, לפניכם.

חנוכית פטיפורים

מיליון רשימות נכתבו על מה שצריך תיק עזרה ראשונה להכיל. פלסטרים | פולידין | פד גאזה | קל בטן.
מיליון רשימות נכתבו על תכולת התיק שכלה צריכה ביום החתונה. נעלים נוחות | איפור גיבוי | רשימת ספקים | פלסטרים | מגבונים | סיכת ביטחון, ערכת חוטים ומחט | טבעות | אדויל ליום שאחרי.
מיליון רשימות נכתבו על מה שיולדת צריכה בתיק של חדר לידה. מוסיקה מרגיעה | גרביים | מברשת שיניים | מטען.
אף לא רשימה אחת נכתבה על מה שכלת DIY צריכה.

תכננת, טרחת, הדבקת, רקמת, חתכת וגזרת חודשים ארוכים שלל פריטים מעלף שאין שני לו. ארזת את הפריטים בארגזים מסודרים ונתת הדרכה למי שאמור לפרוק ולפרוס לפי ההנחיות שנתת. אחרי הפריקה וההרכבה חלק מהפריטים שהכנת עלולים להנזק, ולכן חשוב שתהיה בקרבת מקום קופסת DIY לחירום. אותה נשמה (קרוב לודאי חברה טובה או קרובת משפחה) שפרסה וארגנה את פריטי ה DIY שהכנת תוכל להעניק עזרה ראשונה בעת הצורך.

ערכת DIY, חובה בארוע מבוסס פריטי DIY. הדפיסו והוסיפו פריטים לפי צורך.

5:30 בבוקר שישי, השמים חשוכים עדיין. כל המושבים ברכב מקופלים פנימה, עמוסים בציוד ואביזרים. ניחוח ברור ונפלא של פרחים טריים. אני והדוכן מתחילים בנסיעה. ווייז מכוון על גלריית לורנס, הזמן הצפוי לנחיתה: 6:15 שעון יפו. התרגשות מהולה בעייפות, מחשבות על התארגנות יעילה, איך להניח ומה להוציא קודם. כשאסיים את ההעמדה צפוי להגיע יתר הצוות. רמזור ראשון זמן לקרם ידיים. רגע, איפה הטבעות? טלפון לעמרי שלי. תעשה טובה תביא איתך את הטבעות שלי. ברור, הוא אומר, איפה הן? תשאל את שירה כשהיא תתעורר. היא ייבשה אותן אתמול כשהתקלחתי והניחה איפשהו, בטח על השיש באמבטיה. כשהשחקן חיזוק שלי מגיע ליפו אחרי ארגון ופיזור הפמליה, כל אחד לעניניו, הוא מכניס את ידו לכיס ו... אופס. יש טבעת ארוסין. איפה הנישואין? נווו איידייי.

הצעה למתנות אישיות לאורחים: אגרטלי פרחים קטנטנים

איזה כיף היה לקחת חלק בארוע של כלות אורבניות. גלרית לורנס היפייפיה הייתה מאורגנת עד הפרט האחרון, בכל פינה במרחב יופי והשראה. סביבי עסקים נפלאים שהציגו מוצרים לכלות ושרותים לחתונה, שנבחרו בקפידה. למי שפספס, עלו במהלך השבוע המון סיקורים ובהם תיעוד, תמונות ומילים טובות על הדוכן שלי- בבלוג של כלות אורבניות, בבלוג של האחיות הקסומות והיפות simsisters, בבלוג של ענבל גיבור היקרה, בבלוג הנפלא של לובה שרגא, ובבלוג האופנה המהמם של שרונה, תענוג.

הדוכן שלי היה ממוקם באזור ה DIY והציג הזמנות ושאר מוצרי דפוס משלימים לחתונה - מספרי שולחן, כרטיסי הושבה, תוויות ומדבקות למיתוג מתנות, חבקי מפיות ממותגים ועוד. צמוד לדוכן המוצרים הפעלתי סדנת DIY שזכתה להתלהבות אדירה. פיתחתי עבור הכלות מתנת DIY, אחת המשמחות שיש- אגרטל פרחים אישי, עטוף כמתנה וממותג. יפה כמתנה לאורחים בכל ארוע, בטח בחתונה, והכי- בכזו של כמעט סוף שבוע.
חששותי שמא אצטרך לחזור עם כל החומרים הביתה התפוגגו מהר מאוד והתחלפו בגלי שמחה, ברגע שראיתי כל כך הרבה ידיים עובדות, יוצרות, משקיעות, נהנות מלגעת בחומרים ולעשות do it yourself.

נושא המתנות לאורחים הולך ונהיה מקובל בכל סוג ארוע שהוא, החל מחתונה דרך בת מצווה, בר מצווה, מסיבות קבלת התינוק או התינוקת, ועד לארוחות החג. המתנות הן דרך מקסימה להביע אהבה ותודה, להפרד בחיוך חם בסיום הארוע. ואם יצרתם או הכנתם בעצמכם- ההתרגשות היא כפולה ומכופלת.

ממש לאחרונה פגשתי ילדת בת מצווה מתוקה להפליא שהכינה בעצמה (!) 60 צנצנות שעיצבה לאורחים. הילדונת הגיעה אלי עם צנצנת אחת וממנה נולד כל הסט- ההזמנה ומדבקות תואמות, תויות לצנצנות, פתקי הושבה לאורחים, גבים מעוצבים להקראת הברכות וכמובן תוויות למתנות.

במקביל, אמו של חתן ושמו עמרי, אשה מקסימה הרגישה ומעריכה עיצוב, לקחה על עצמה את העיצוב המשלים לחתונה. הצבעים השולטים בארוע יהיו סגול עם נגיעות של ירוק וכתום. הכנתי להם פתקי הושבה, מספרי שולחן ותוויות לבקבוקים בהם יהיו צרורות של פרחים שיוגשו כמתנות לאורחים בסוף החתונה.
וזה מה שיצא-

צרור פרחים אישי. מתנה נפלאה לאורחים.

ראשית עדכון- יעל בר כשר ואני מודות על ההשתתפות הנלהבת בהגרלה על שומר הטבעות. נהננו לראות את שמחת השיתוף והתגובות מחחמות הלב בפייסבוק ובבלוגים שלנו. הזוכה בהגרלה היא Sara Rubisa. שרה, את מוזמנת ליצור קשר עם ולהזמין לעצמך שומר טבעות אישי.
  
לכבוד היריד המקסים לכלות בו השתתפתי לפני כשבועיים חשתי צורך לרענן את כרטיסי הביקור. השינויים בסגנון העיצובי של האתר והלוגו החדש נספגו ושורשרו למגוון מופעי און ליין ופרינט אך בקופסת כרטיסי הביקור נותרו הכרטיסים הישנים הבלתי רלוונטיים בעליל. חכיתי לפיצוח, הארה. ואז היא הגיעה. פתאום היה לי ברור שזה יהיה חטא אם לא אצליח להביא את אופי העבודה שלי לתוך הכרטיס, מעבר למודפס.
תוך כדי התהליך למדתי המון, ואני שמחה לשתף בתובנות.

כרטיסי הביקור החדשים שלי. סוף סוף בנים חוקיים לאתר.

לקראת הוולנטיינס הייתי פשוט חייבת להכין לכם פרינטבל חינמי חדש. פָּלֶטַת הצבעים האופיינית לחשה לי בואי בואי... אז נענתי בעיצוב כמה לבבות משלי. התייחסתי לוולנטיינס כשעשוע עיצובי ומה שיצא זה סדרת פרינטבלס חינמיים לגמרי של מארזים מדליקים למתוקים.

מארז מתוק להדפסה חינם

עוד רגע קט נכנסת שנה אזרחית חדשה. אני מודה שבאופן אישי ראש השנה (שלנו) הרבה יותר עושה לי את זה. הוא מתחיל לרגש אותי שבועות לפני שהוא מגיע, ממלא אותי בתחושות של ציפיה וחג. למרות ועל אף, גם במעבר בין שנה אזרחית אחת לאחרת יש תחושה של שינוי, התקדמות, סיכום וציפיה.

לוקחת את הרגע, כותבת פוסט ומציעה גם לכם לעצור ולשאול מה היה לנו ואיפה נרצה להיות בדיוק עכשיו בשנה הבאה. אני למשל, מתכננת לפתוח את הצנצנת הזו שהכנתי ולבלוע את תכולתה. ולא, הפעם היא לא תכיל עוגיות או גרנולה ביתית או את השקדים הקלויים והמצופים שאני פשוט חולה עליהם. הפעם היא תכיל פתקים. בכל פתק יהיה משהו טוב שקרה. נראה שתהיה לי חוויה מרגשת, ומה שבטוח, יהיה הרבה יותר קל לכתוב את הפוסט הזה ב 31/12/2014 כי אהיה ממש מוכנה.

רק דברים טובים.

אתמול חגגתי יום ההולדת. לכבוד יום ההולדת הכנתי מתנה לעצמי, כן. לגמרי לי. האמת, זו המתנה הראשונה שהכנתי לעצמי, וזו אחת העשיות היותר מהנות שהיו לי, ever. 

blessing count

בתור שארית מהפוסט הקודם שהותיר אותי עם כמה צירופי תמונות שלא היה לי לב לזנוח לעד בזכרון המחשב לעיני בלבד, משתפת אתכם בתמונות של לפני ואחרי.
מספרים בתים משגעים שמצאו שימוש חוזר ותפקיד חשוב ומועיל בחיי היום יום היצירתיים שלי,
ושל כמה וכמה מקוראי הבלוג הזה :)

לפני: בית מספר 3, פסיפס של שברי קרמיקה בתוך מסגרת ברזל תלויה. אחרי: מגנט בערמת מגנטים

לרגל סיום החגים, התחלה של שגרה רציפה ללא חופשות באופק הנראה לעין ותחילתו של חודש חדש הכנתי לכם פרינטבלס שווים- צרור מגנטים המיועדים ללוח ארגון חודשי. אני מוצאת שאחד הכלים היעילים וההכרחיים עבורי הוא לוח של ארגון והשראה הנמצא על קיר מרכזי בסטודיו. בעבר הסתפקתי בלוח מגנטי קטן וצפוף אך מאז שראיתי את הלוח היפיפה שיצרה חברתי המוכשרת איריס, בעלת סטודיו משגע לקרמיקה ומורה בחסד, נכנס בי השד ליצור אחד כזה לסטודיו שלי.

מלבד הכנת הלוח עצמו אותו יצרתי מחלון ישן (ממש בקרוב, בפוסט הבא) שהיה ברור שיהיה ישן מחודש ובעל אופי, נוכחות וגיל, התחשק לי להתחדש במגנטים ראויים. לקחתי בידי את המצלמה ויצאתי לצוד מספרי בתים מגניבים, ישנים כאלה, יפים כאלה, במטרה להכין מהם מגנטים.
ואם כבר צילמתי, העלתי, עיבדתי, והכנתי להדפסה, שלא אשתף? ברור שכן, בי מיי גסטס.

מספרי בתים שהפכו למגנטים.