לא יודעת מה איתכם, אבל לפעמים ממש חייבים קיצורי דרך. גם רוצים אוכל בריא וגם טרי וגם מגוון וגם מלאאאא משפחה שבתוכה שלל העדפות של טעמים מרקמים. לפעמים זו נראית משימה בלתי אפשרית. ברור שבכל פעם שאני מצליחה להפיק מתכון זריז יעיל אני קופצת עליו מלאת תקווה, נועצת בלוח המתכונים המשפחתי שלנו ויודעת שיש עוד הצלחה בטוחה.

עוגיות הכי ביתיות והכי פשוטות בטעם עדין של קוקוס

המתכון הזה פשוט אדיר כי-
א- הוא פשוט!
ב- הוא טעים!
ג- הוא מניב המון המון עוגיות!
ד- גם ילדים מתים עליו!
ה- העוגיות נפלאות כמתנה של תשומי כשהן מוגשות בתוך צנצנת או קופסת פח.
ו- נוח לקרוץ מהבצק הזה צורות (אבל אפשר גם לקצר תהליכים ולוותר על הקריצה).
ז- העוגיות נשמרות בכלי אטום בסבבה שלהן כמה ימים טובים, אם לא מציקים להן ומאיימים על האוכלוסיה.
ח- הבצק נהדר גם בתור פעילות עם הילדים, אמא של שבת, בית מארח יום הולדת, אחה"צ גשום של שיעמומי.
ט- הוא מזכיר לי את סבתא.
י- אין בו דבר ולא חצי דבר מהחי. שזה גם אומר שהילדים יכולים להתכבד מהתערובת בעודה "חיה" ולא לחטוף סלמונלה :)

שכנעתי? יאללה מפשילים שרוולים. בעוד זמן קצר תהיה לכם לא אחת, שתי צנצנות של עוגיות נפלאות!

צנצנת עוגיות ביתיות

שבת של חודש יולי, חופש קיץ וחם, נחילי מדוזות בים התיכון. לבשנו בגדי ים (סתם בשביל הקטע) ועשינו חוף פרטי משלנו. על הרעיון האדיר קראתי בבלוג לג'ירף יש צוואר ארוך של קרין בוכשטב הידועה בניק ניים קרין די, קיבוצניקית, מרפאת בעיסוק ואמא מופלאה. קרין לא ממש יודעת, אבל אני עוקבת אחר הבלוג שלה בהנאה רבה. הבלוג מלא בפעלויות מגניבות ופשוטות להכנה, ולמי שמחפש פעילויות קצת אחרות עם הילדים, כאלה שפותחות את הראש והדמיון, מעניקות הזדמנות, לגעת ולחקור דרך החושים, ללמוד דרך התנסות, שווה להרשם לבלוג ולעקוב אחר שלל הפעילויות הנעשות בו. הפסטים של קרין מותאמים בטעם, יצירתיות ורגישות לצרכי הילדים ולחודשי השנה. קרין גם מתחזקת גם לוח פינטרסט מצוין, שווה לעקוב אחריה גם שם. אקיצר, קרין תיארה פעילות עם בצק חול, אני נעצתי בפינטרסט, רכשתי חול ים, גליצרין וקרם טרטר (את כל היתר היה כבר בבית), וחיכיתי להזמנות. למעשה ההזדמנות נמשכה כמה ימים. יום אחד הכנו למתרחצים מחצלות מלֶבֶד, יום אחר הכנו שמשיות ודגלונים, יום שלישי בנינו חוף ובריכות קטנות ויום רביעי הוספנו עוד כמות בצק חול ותכננו חוף חדש. עבדנו שעות בבניה, הכנת אביזרים, סיפרנו סיפורים קטנים ויצרנו מיני עולמות. לעמרי שלי זה הזכיר את משחקי הפולי פוקט שהאחיינית שלי, היום סטודנטית בוגרת שנה א', הייתה משחקת בילדותה.

חוף ים עמוס מתרחצים מבצק חול וכלמיני פיצ'פקעס

היה לי חלום, אחד כזה בקטנה. אחד שלא ישנה סדרי עולם אבל בהחלט יעשה את החיים הרבה יותר נחמדים. לפעמים נדרש כל כך מעט בשביל לממש חלום קטן. עשר אצבעות ועוד כמה, תקציב מינימלי, מציאה אחת שווה, כזו שבמבט אחד אתה קולט את הפונציאל הטמון בה. כן, ורצון שבא מבפנים ומתגלגל דרך הזרועות אל האצבעות לעשות בעצמך, להנות מעבודת כפיים. להנות בטירוף מהסיפוק של אחרי.
בפוסט הבא אספר על לידתה של זולת הגינה המופלאה שלנו. מקור לאינספור רגעי ביחד, מנוחה והוויה, במובן של פשוט להיות.

אומרים שהאביב מביא אהבה, ולי יש אהבה חדשה וסוחפת- לבנדר! כן, אהבה. אולי בעצם זה שגעון. השבוע גיליתי את הצמח המדהים הזה עם הריח המושלם ובעל מליון ואחד שימושים מועילים, ואם הוא כזה טוב וכל כך יפה, הוא באמת ראוי לכך שתכירו אותו, באמת ששווה לפנות לו קצת מקום בחיינו. תאמינו לי שרק טוב יצא מזה.

שיגעון הפורים הולך ועולה אצלי, והוא מופנה ברובו להכנת תחפושות לילדי. השנה הבכור טרוד בקורס קדם צבאי ופורים נראה לו מין משהו של בצפר. למספר 2 אין עדיין מושג למה מתחפשת, אמא נסתדר כבר, משמע אחליט שני לילות לפני על תחפושת מהממת ואני יודעת שאת לא תנטשי אותי. מספרים שלוש וארבע בחרו תחפושות ממש נחמדות להכנה והאמת שכבר מתחשק לצלול לפרויקט.
התחפושת הראשונה שתפרתי הייתה גזר אותה תפרתי לעצמי כשהייתי בת 16, ומאז אני עדיין תופרת באותה זינגר ישנה, שנשלפת לעבודה מואצת מידי חודש אדר.
את משלוחי המנות של ילדי אני נוהגת להתאים לנושא התחפושת, לפחות שיהיו באותה צבעוניות ואוירה. כך המשלוח לא נראה תלוש כשהם צועדים בגאון למוסדות ואמא רצה אחריהם עם מצלמה ביד.
הפעם אראה כיצד להכין משלוחי מנות מהממים מקופסאות שימורים. כן, מהחומר הקר והמשעמם הזה שלרוב מסיים את חייו בפח שניה אחרי שרוקנו את תוכנו, כי הוא נראה כל כך חסר מעוף. תתפלאו- אפשר ליצור מקופסאות שימורים דברים נפלאים!

שמתי למטרה לשוות לקופסאות את הצבעוניות, התוכן, החומרים והשמחה הפורימית. בנוסף, יצרתי מארזים רב פעמיים, כאלו שכיף לשמור ויהיו יפים לאורך כל השנה. הם יוכלו בכיף לשמש אחסון לכלי כתיבה, מברשות איפור ומכחולים נקיים, צעצועים קטנטים וכולי, כי אם כבר משקיעים ובאהבה, אז פליז לא חד פעמי. בואו נצלול לעשיה ונכין משלוחי מנות משלושה טיפוסים- כובע קוסמים שארנב מבצבץ מתוכו, משלוח מנות אידיאני ומשלוח נסיכתי.

נוצות לֶבֶד בדרך למשלוח מנות אינדיאני

לפני ימים ספורים עלתה לבלוג ההדרכה ליצירת חנוכית פטיפורים משגעת. בפוסט השני של סשין חנוכיות ה DIY אלמד להכין חנוכיית עוגיות מלח. זהו פרויקט שלגמרי מתאים לכל הגילאים, לידיים קטנות וגם לגדולות גדולות ומנוסות. מה שיפה בחנוכיה הזו, שלמרות שהיא בנויה מחומרים ממש פוּשטים היא יכולה להראות נפלא. זה אחד מקסמי ה DIY, לא?

חנוכיה DIY מבצק מלח

זמנים מתוחים לכולנו, אך אני שמחה לראות את הבנות המגיעות לסדנאות מוצאות נחמה בעשיה וביצירה. התגובות על סדנת רקמת איקסים על קנווסים היו נפלאות, ונשאלתי מתי יפתחו מועדים חדשים לסדנה זו. החלטתי, ככה ספונטנית לפתוח סדנא נוספת ממש בקרוב, יום שישי, ה 1/8, בין 10:00 ל 13:00 במסטיקים, רעננה.

בנתיים אספר קצת חוויות מהסדנאות האחרונות. הסדנת הראשונה הייתה סגורה לבנות הדרום, כחלק מהמייזם המקסים שמות את הדרום במרכז בו לקחתי חלק. בהובלת איריס פוגל בן חמו, יוצרות מהמרכז והצפון פתחו סדנאות יצירה נפלאות לילדי הדרום, בחינם. אחרות חוברות יחד לאיסוף וארגון מאות רבות של ערכות יצירה שוות, המשוגרות את הילדים המתגוררים בישובים בדרום הארץ ובעטף עזה בפרט.
גם אני נקראתי לדגל ופתחתי סדנת רקמת איקסים חינמית לבנות הדרום. מלבד הזעקה אחת שגנבה לנו עשר דקות שלמות של עשיה, רקמנו יחד ברגוע, תוך שיחה מרתקת עלינו, על חיות המחמד שלנו ועל חיים בעוטף עזה.

סדנת רקמת איקסים על קנווס לבנות הדרום

הכל התחיל בסוף שנת הלימודים האחרונה. זכיתי לללות את הבכור בסיום לימודיו בבי"ס נפלא, חלקת אלוהים קטנה ומטופחת, מלווה בתחושה כבדה של פרידה משמעותית מהמקום והאנשים, צוות מורים אהוב ונדיר. רצון חזק מילא אותי לומר תודה, להשאיר מזכרת, משהו אישי, לחמם את הלב. לתת פעם משהו אמיתי, שיש בו התמסרות של מחשבה ועשיה, משהו שהוא גם פיזי, ולא רק מילים שנשארות בזיכרון.
רגעים כאלה בחיים מלווים אותי בתחושה פיזית ממש של חוסר שקט יצירתי, של חיפוש, של מחשבה על מה ואיך. ברגע שיש פיצוח אני חשה את הדופק משנה קצב, הלב מחסיר פעימה. מתרגשת. מופתעת לרגע על ההתרגשות (מה את ילדה קטנה?) וכעבור רגע מברכת את עצמי על ההתרגשות. הרי אני ברת מזל. לשמחתי, הצלחתי לסחוף את כל קבוצת הילדים וההורים ולהכין מזכרות משמעותיות לשמונת אנשי הצוות, המופלאים שלנו.
הכנו, הורים וילדים יחד, מיני אלבום משגע לכל אחד מהשמונה, בתוכו כיסים, ומקומות מסתור. המיני נפתח כאקורדיון ומכיל 17 מקומות, כמספר ילדי השכבה. לכל ילד תמונה מייצגת, ומאחוריה כיס ובו מכתבים וצילומים מהילד ומההורים, זיכרונות ותודות משנים משותפות ומהרבה חוויות משותפות.
פתחנו שולחן ענק במרכז האומנות, הספוג השראה, בבית הספר, ובנינו את האלבומים מאפס. יצרנו כריכה קדמית ואחורית, ופנימית בה מקום להקדשה מכל הקבוצה.

מיני אלבומי אקורדיון, מתנות למורים, בתהליך התהוות.

חג סוכות הוא אחד החגים האהובים עלי. ככל שהוא מתקרב עולים זכרונות של יומי הולדת שחגגתי בסוכה, קישוטים שטופי גשם עד לשד עצמותיהם נוטפי מים בסוכה שבנינו בחצר של סבא וסבתא מכפר אז"ר, יריד ארבעת המינים בכיכר הרוא"ה עם סבא וסבתא מרמתגן, ארוחת ערב בסוכת הבניין בו גרנו ברמה"ש. כל ילד הגיע עם מגשו וארוחתו וקיבל מקום בשולחן בשיטת המיטה החמה.

בשנים האחרונות אנו הופכים את המרפסת המקורה בפרגולה אוורירית הצמודה לסלון, לסוכה. הנוהל מוכר וברור, ותוך זמן קצר אנחנו מרימים קירות בד בהירים, שקופים מעט, קלילים ומתנפנפים (אלה למעשה הוילונות שהיו לנו בדירת הסטודנטים לפני ים-בה זמן). א"כ אנחנו יוצרים רשת של חוטי ברזל בשתי וערב שישמשו לקישוטים. סולם, ידיים מתוחות למעלה, תולים ותולים עד שהחלל הארעי הזה מחייך אלינו.

השנה אני נמשכת באורח פלא ללבן. יש בי דחף עצום להשתמש בחומרי גלם לבנים. בטח יהיו גם כתמי צבע אחרים, אבל הלבן השנה שולטטטט.

כדורי דוילי

כדורי דוילי

את הכדורים יצרתי מ 6-8 מפיות דוילי זהות בגודלן. את המפיות מקפלים לשניים בקפל חד וברור כאשר החלק היפה כלפי פנים. עורמים אותן בדיוק זו על זו וגוזרים החוצה את המרכז. מצמידים את מפיות הדוילי גב אל גב באמצעות דבק. משחילים חוט מלמעלה וחוט מלמטה כשהדבק עדיין רטוב. אחרי היבוש פורסים ומפרידים את הצלעות לקבלת מראה כדורי.

כוכבי דוילי
רעיון מדליק מבית מרטה סטיוארט.

כוכב דוילי

אני שונאת, ממש שונאת לקרוא הוראות. ראיתי את הכוכב הזה והחלטתי שאני יודעת להרכיב אותו בעצמי. אם אתם רוצים לאתגר את עצמכם ולהסתכן בהשלכת 6 דוליז לפח- לכו על זה. להולכים על בטוח, הצטיידו בדבק דו"צ, לחצו על הקישור, גללו למטה ועקבו אחר ההוראות.   

פרחי דוילי
המצאה מקורית של בתי היצירתית, C כל הזכויות שמורות.

פרחי דוילי

הבת יצרה את הפרחים מחישוקים שגזרה ממפיות הדוילי. אחרי שמרחה דבק על הבסיס היא העמידה עליו את חישוקי הדוילי בצורה ספירלית.


שנדלירים מסול לבן
מודיעה קבל עם ועדה- מדובר באחד העיסוקים הממכרים שיש! שרבוט שנדלירים מנייר ביד חופשית. הרעיון לקוח מכאן, רק שפישטתי אותו מעט.

שנדלירים משורבטים ביד חופשית

בעזרת סכין חיתוך חותכים רצועות של סול לבן (או קארדסטוק) ברוחב 3 ס"מ. רצוי שהאורך יהיה של 30 ס"מ לפחות ולא קצר יותר. חשוב חשוב שהרצועות תהינה ממש זהות בגודלן. מחזיקים ביד אחת שדכן וביד השניה רצועה. יוצרים סווירלס ומשדכים. כשנגמרת רצועה יוצרים סלסולים ומהדקים. אני מסוגלת לעשות את זה שעות ואפילו הצלחתי להדביק בהנאה את אימי, שישבה לצידי ורבה איתי עם השדכן האחד שהיה לנו.
וכאן, כל הצרור ממתין לתליה בסוכה.

אשכול שנדלירים מנייר

שרשרת תליונים מוטבעים בתחרה
עשויים חומר פיסולי לבן. מרדדים, מטביעים בדי תחרה בתוכו, חורצים צורות יוצרים חור לתילה. התליונים החמודים האלה יתלו אחד מעל השני על חוט לבן.

אלמנטים תליוניים לשרשרת

מחרוזת לבבות לבנים 
את הלבבות יוצרים מרצועות לבנות צרות שמשדכים יחד ואז מקפלים לאחור. אני מוצאת שהסול הלבן הוא חומר אידיאלי ללבבות הללו. גם גמיש וגם עמיד.

לבבות קלילים עשויים מסול שתענוג לראות דרכם את העולם

אהילי נייר
את אהילי הנייר המשגעים האלה רכשתי בחנות "מוזלים" ברעננה, במחיר של חמישה שקלים האחד. הוספתי סרטי אורגנזה קלילים שההתנופפות שלהם באויר עושה לי תחושה של חופש.

אהילי נייר

שרשראות פרחי משי לבנים
רכישה נוספת ממוזלים ברעננה (בצד של כלי הבית)- שרשראות פרחים לבנים דמויי משי, שיהיו מהממים בתור שרשראות! פותחים את השרשראות וקושרים זו לזו, ליצירת שרשרת ארוכה.

פרחי משי לבנים שיהפכו להיות שרשראות

גרלנדות
עולם החד פעמי התפתח מאוד וניתן למצוא מוצרים משגעים בהדפסים מדליקים, באיכות טובה ובמחירים אטרקטיביים. את הגרילנדות מכינים מגביעי קאפקייס ושרשרת נורות פשוטה שניתן לרכוש בחנויות הח"פ והמוזלים למינהן. התלהבתי למצוא את השרשראות על סוללות- מוצר מדליק ב 23 ש"ח. יתרונו הוא שאפשר לתלות את השרשראות הללו ללא קשר לשקעי החשמל שבדרך כלל רחוקים מהסוכה.

גביעי קאפקייקס קשיחים שהפכו בתור אהילים

חורצים X בבסיס הקאפקייס ומשחילים את הנורה. משחק ילדים.

עוד רגע יהיו כאן אהילי נייר

כדורי טול
שאריות טול מהתחפושות של הבנות הפכו לפרחים.
איך עושים? גוזרים את הטול לרצועות ברוחב 5 ס"מ (פלוס מינוס. לא חייביים לדייק). מחזיקים את הקצה ביד ומקפלים הלוך-חזור עד סוף הרצועה באורך שווה, של כ 20 ס"מ. אם מרגיש לנו דל מידי מצרפים רצועה נוספת. כעת היד שלנו מלאה במין טול מקופל. לוקחים פיסת סרט וקושרים הדוק במרכז ה"חבילה". שאריות הסרט ישמשו לתליה. גוזרים את הקיפולים, פורעים את הכדורים לקבלת נפח וכדוריות ועושים לפי צורך תספורת לקווצות הסוררות.   

פרחי טול

מתכננות (בנות הבית) גם מניפות של מגזרות נייר, שרשרת פנסים סיניים מנייטורית, וגם שוקלות אולי להכין את האהילים הגאומטרים האלה. נראה מה יתפוס לי את הידיים קודם.

מבטיחה לנסות לעדכן אתכם בהתקדמות סוכתנו הסוכה בדף הפייסבוק של מזמינים,
ובנתיים כנסו לקבל המון השראה והפניות להדרכות של קישוטים בלוח הפינטרסט היעודי.

שיהיה לכולנו חגשמח!

מחווה לילדים היקרים (מאוד!) שהתברכו בחופש :)

הפוסטר של שירה והפוסטר של נועם

אני מבקשת לדבר עם הילדים, אפשר? :)
ילדים מקסימים, בואו נכין פוסטר שהוא רק שלכם ורק עליכם. אנחנו נגזור, נצייר ונדביק ונכין פוסטר שמספר רק עליכם, ככה שאם יש מישהו שלא מכיר אתכם- שיכיר אתכם באמת!