היה לי חלום, אחד כזה בקטנה. אחד שלא ישנה סדרי עולם אבל בהחלט יעשה את החיים הרבה יותר נחמדים. לפעמים נדרש כל כך מעט בשביל לממש חלום קטן. עשר אצבעות ועוד כמה, תקציב מינימלי, מציאה אחת שווה, כזו שבמבט אחד אתה קולט את הפונציאל הטמון בה. כן, ורצון שבא מבפנים ומתגלגל דרך הזרועות אל האצבעות לעשות בעצמך, להנות מעבודת כפיים. להנות בטירוף מהסיפוק של אחרי.
בפוסט הבא אספר על לידתה של זולת הגינה המופלאה שלנו. מקור לאינספור רגעי ביחד, מנוחה והוויה, במובן של פשוט להיות.

את הזולה בנינו לפני כשנה ורבע. התמונות המובאות בפוסט הן גיבוב אקלקטי ולא אחיד בסגנון ובאיכות של תמונות שצולמו במצלמה נורמלית, כאלה ספונטניות שצולמו בנייד, וכלמיני שליקטתי מהאינסטגרם ומהטיים ליין בפייסוש, שם מצאתי עקבות לתיעוד התהליך.


חלמתי על בית עץ. מקום למנוחה ורביצה. כזה שיהיה קרוב לטבע, לעלים ולציפורים. קניתי ספר על בתי עץ בקיבוץ, חפרתי ברשת, יצרתי לוח פינטסט יעודי וראיתי כלמיני בתי עץ חלומיים. הגינה שלנו לא ממש גדולה והעצים לא ממש חסונים, כך שלא הייתה אפשרות להסתמך על עץ כבסיס לבית. בשלב כלשהו גייסנו את הסב הנגר החובב לבניית בית העץ החלומי. תכננו מרפסת גבוהה ופתוחה, סולם, עמוד כבאים לגלישה וגלגלת למשחק אך מהר מאוד הבנו שהתוכניות היו גרנדוזיות מידי, מורכבות ויקרות מידי. ראינו שנצטרך המון עץ, חבקי מתכת ופירזול. כשהבנו שנצטרך לצקת בטון כדי לחזק את רגלי הבית לאדמה מפאת גובהו וגודלו... הממ..... זה כבר טו מאצ'. ממש לא מצא חן בעיני למלא את הגינה הקטנה שלנו בבטון. איך אמר לי פעם המנכ"ל, בעברי כמנהלת פרויקטים- מה שלא יהיה פשוט פשוט לא יהיה. הוא מה זה צדק. ואני עם החלום הקטן הזה בראש, מבשלת פתרונות, רעיונות והחודשים עוברים...

ואז ראיתי אותה, נטושה ועזובה. מיטת נוער מוגבהת מעץ, עם מעקה בטיחות וסולם. אפילו מזרון במצב מצוין ממש. התלהבות והתרגשות מופיעה, שקטה אך ברורה ממעמקי הבטן אל הלב ומשם לידיים. יאללה אוספים.

היפיפיה חונה בחזית הבית

היו מי שמיד הבינו את הפוטנציאל



 
היו מי ששאלו האם שוב ביקרתי בזבל אבל השתכנעו שיש פוטנציאל, לא לרהיט עצמו, זה פחות חשוב. פוטנציאל ממשי, הבטחה של ממש, לרביצה וקריאה באויר הצח. שזה תכל'ס אומר מליון הרפתקאות.

המבנה
ניגשנו למלאכה. אחרי תכנון, מחשבות ומדידה קפצנו למחסן עץ. ריח העץ המתוק והטרי הוסיף כמו תבלין מחזק להתלהבות והתרגשות שבעשיה.

ביקור במחסן עץ

מצויידים בקורות עץ רבועות ברוחב 8 על 8 ס"מ, קופסת ברגי עץ, צבע לבן לעץ המתאים לחוץ (סורי, אינני זוכרת את שם וסוג הצבע, אך זה צבע שהומלץ לרהיטי חוץ).
תכל'ס הרעיון שלנו היה להשתמש במיטה כבסיס ולבנות מעין סוכה מעליה.
ראשית פרקנו את מעקה הבטיחות ואת הסולם הקטן. הסולם משמש אותנו ליציאה החוצה מהגינה לשדה, דרך פשפש בגדר. בשלב הבא הבנים בנו את המבנה על ידי הצמדת הקורות לקורות המקוריים של המיטה, ועליה מעל לגובה המיטה בכדי לקבל מרחב. גובה הסוכה, מהרצפה ועד למעלה הוא 2.10.
בסיום השיפוץ העמדנו את רגלי הזולה על ארבע מרצפות בכדי למנוע מהזולה לשקוע אל תוך האדמה.

שלבים בניית הסוכה

מהר מאוד הבנו שהזולה הופכת להיות פרויקט משפחתי, וכולם לקחו חלק. בתכנון, בבניה, בצביעה, בארגון הטקסטיל, והיום כמובן בנקיון השוטף (ניעור הכריות, ושאיבת עלים).

שלבים בניית הסוכה

צביעה
שייפנו את בסיס המיטה ועברנו על הזולה בשלוש שכבות בצבע המגן מפני מים ולחות.
לא שיש לי אשליות. הזולה לא תעמוד לנצח. עץ זה עץ ועץ מתבלה מאוד בחוץ. חורף אחד עבר על הזולה ובנתיים היא נראית כפי שהייתה. כדי להאריך את ימיה יש לחדש מפעם לפעם את הצבע. ראשית לשייף ואז לצבוע.

כיסוי בצבע מגן

וילונות
שלוש מטרות שונות לוילונות- הצללה, הגנה מיתושים, תוספת לתחושה של אזור פרטי, קסום ומופרד מיתר הגינה.  

בד אוורירי שמשמש לפי צורך כמסתור, הצללה וכילה

בנסיעה לנחלת בנימין חיפשתי בד בהיר, שקוף ולא אטום, קל ובעל נפילה יפה, אחד שיוכל להתבדר ברוח. מצאתי בד שבצידו האחד מודבקת אפליקציית פרחים. חביב, חשבתי, בהחלט מתאים לאוירה, וביקשתי מהמוכר למדוד לי 17 מטרים.
פרסנו את הרצועה הענקית על הרצפה בסלון, וחילקנו אותו ל 6 פיסות שוות. תפרתי מסילות עליונות וגימור בשוליים התחתונים והצידדיים והם הפכו למעין וילונות ארוכים.

שלבים בתפירת הוילונות

איזה כיף זה לרוץ קילמוטראז' ולתפור אבל איזה באסה לפרום כשיש טעות. מזל שיש אנשים בבית עם טונה סבלנות.

כדי שנוכל לבחור אם לסגור או לפתוח את הוילונות, לפי מזג האויר והמצברוח יצרנו קרניזים ממוטות ברזל שנחתכו בדיוק בגודל.
את המוטות צבענו בלבן. לשם כך תלינו אותם בתחתית שולחן הגינה כך שלא ילכלכו ולא יגיעו ברצפה ונוכל לצבוע בקלות ובנוחות.

 
על כל אחת מצלעות הזולה הוצמד מוט קרניז בשני ווי עין סגורים (כדי שלא יחליק חלילה ויפול למישהו על הראש), אחד מכל צד. על הפאות הארוכות השחלנו שני וילונות ועל הצרות וילון אחד. בתליית הקרניזים אפשרנו הורדה לשם הוצאת הבדים וכביסה בעת הצורך.



המזרן
רכשתי בנחלת בנימין מין חומר שנקרא אלבד ומשמש לריהוט חוץ, מזרוני שיזוף וכולי. קניתי חתיכה של אלבד לבן שלקחה בחשבון את גודל המזרן + שוליים + 10 ס"מ נוספים. החסרתי את ארבע הפינות, ותפרתי במקומן את הבד לעצמו כך שיווצר מגן מזרון העוטף את המזרון ואת שוליו לחלוטין ומסתיים בחלק התחתון, הנסתר של המזרן.
על מגן המזרן אנחנו נוהגים לפרוס בד כותנה עבה. את הבד מורדים בקלות מפעם לפעם בכדי לנער מעלים, לכבס ולהחזיר מבלי להרים את המזרן הכבד.
כריות שלא היה להן שימוש מפוזרות בזולה מאפשרות רביצה אמיתית ונוחה לגוף ולנשמה.
בתקופת הגשמים / חשש לגשם המזרן עובר למחסן, וכל הבדים מקופלים וממתינים ליום יפה של שמש.

הגג
מטרת הגג היא לצמצם כניסת יתושים בתקופת ההצקה, ולהקטין את ממדי הלכלוך מהעלים הנושרים. כדי לאפשר איוורור, ולא לסגור את הראיה מבעד לגג בחרנו ברשת פלסטיק אותה ניתן למצוא בטמבוריות ובחנויות התחביב. היריעה הוצמדה לעץ, לא באופן הרמטי מפאת המבנה המעט מעוגל שלה, אך התוצאה בהחלט מספקת.

מה שרואים כששוכבים על הגב

תאורה
התאורה מתחלפת ומשתנה אך תמיד יש גרלנדה סולארית שצוברת אנרגיה ביום ונדלקת אוטומטית בלילה.

ארוחת לילה זוגית, קיצית רומנטית, בפיג'מה וכותונת בזולה

ובנוסף תמיד ישנן עששיות.

פעם צנצנות זכוכית, כאלה שמנמנות של ריבה שעטפנו במקרמה, פעם עששיות זכוכית קנויות מקסימות מחנות הכל בדולר מקומית, כשיש יומולדת או ארוע אנחנו תולים עששיות נייר סיניות אדומות.
ברגעים אלה העששיות הן פשוט אלה-

מוכנים להדלקה

מאוד נוח לתלות דברים על הזולה. בסוכות קישטנו את העמודים בפרחי טול גדולים, כשיש מסיבה או יום הולדת זורקים סרטים צבעוניים פשוטים. לכבוד הקיץ יצרנו מד רוח מסרטי סאטן שהושחלו על מכסה של קופסת קרטון קטנה. כרגע האויר עומד ואנחנו מתים לקצת רוח.


מרגע שהזולה הגיע אלינו, קודם כמיטה וא"כ כזולה היא הפכה להיות מקור למליון רגעים של קסם של רק לנצור בלב. עולמות דמיוניים נרקמים בתוכה, רגעים של צחוק, משחק, מנוחה ואהבה.

רבעיות ב-טרום זולה

מתח בהארי פוטר והאסיר מאזקבאן, עמוד 249

סופגים אהבה #1

סופגים אהבה #2

ובהשפעת החברות הארכיטקטיות שלי, הנה הביפור ואפטר-

ממיטת נוער עם מעקה וסולם לזולה קסומה

גם אתם חולמים על זולת גינה? קבלו טיפים לסיכום-
* הבהירו לעצמכם מה מטרת הזולה עבורכם. חשבו על מיקום יעודי ומבנה. השתמשו בפינטרסט כדי להכין השראה לפרויקט. זה לוח ההשראה שלי בנושא בתי עץ, מקום טוב להתחיל לחלום. 
* נסו "להתלבש" על רהיט בשימוש חוזר אך במצב טוב. כך גם תתרמו לסביבה, לכיס ותקצרו את הדרך באופן משמעותי. אפשר ליצור זולה ממיטת פוטון נמוכה או מיטת בודד או זוגית. הגיבה לגמרי לא הכרחי.
* הפכו את הפרויקט לפרויקט יצירתי- משפחתי. אל תלחיצו את עצמכם בזמן וביעדים ותהנו מהדרך, ומהשלבים שהם למעשה מיני פרויקטים שבהם כל בני המשפחה יכולים לתרום ולקחת חלק.

שמחתי לשתף ולחלוק אתכם את החוויה,
ואם עשיתם זולה בעצמכם או שאתם חולמים על אחת כזו, אשמח לקרוא תגובות שלכם :)
המשך קיץ נפלא