ימים של אחרי שיפוץ הבית, ערבוביה של פרויקטים ברשימות, כאלה מעצבנים כמו איטום אדנית וביטון ניקוז לצד חידוש גופי תאורה, הכנת מספר חדש לבית, שיפוץ שולחן הברזל והכסאות שכבר שנתיים עומדים ללא מושבים וממתינים שמישהו יתייחס אליהם (אתייחס, אתייחס). את המעצבנים לוקח על עצמו בד"כ עמרי שלי, והנחמדים יותר מרפרפים סביבי כמו עדת פרפרים עליזה, ואני נהנית להפוך ולחשוב עליהם מכל מיני כיוונים, מחפשת פיצוח, קצה חוט לעוד DIY קטן ומשמח לבב אנוש.

את מגירת הדפוס שלי רכשתי לפני מספר שנים. תליתי אותה בחלל די מרכזי בתוך הבית והיא אכלסה כלמיני חיות קטנות ומנייטוריות אך איך לומר, אף פעם לא חשתי שקיבלה את המקום הראוי לה. שהיא, ככה ממש ממשת את הפוטנציאל שלה, כמאמר מחנכותי כמעט לכל אורך שנותי בביה"ס. ואז נתקלתי בתמונה אחת קטנה ומשגעת, שבה נראה סקולנט זעיר שתול בתוך אצבעון. פיצי כזה, של תפירה. התמונה הזו הציתה לי את הדמיון ואת הדרייב היצירתי גם יחד, הלכתי והתאהבתי ברעיון וככל שממישתי אותו אני אוהבת אותו יותר ויותר- החלטתי להקים משתלה קטנה, בית גידול זעיר, אוסף של סקולנטים פצפונים בתוך מגירת הדפוס השינה.

מאז ותמיד אהבתי סקולנטים, אותם צמחים בשרניים שרואים במגוון צורות וצבעים. יש אפורים, יש סגולים, יש ירוקים עזים ויש אדומים או צהבהבים. יש כאלה שדומים לאננס קטן, לכוכבים, לקוביות, למחרוזת, לעץ זעיר, לכרוב סגול או לבן. יש שעירים, יש פרוותיים ויש חלקים למשעי. את הקוצניים אני הכי פחות אוהבת.

סקולנטים קטנים ממתינים לשתילה

הסקולנטים כאלה חינניים ומקסימים וכל כך נוחים לגידול, נחמדים, צנועים ומסתפקים במועט. פשוט אי אפשר שלא להתאהב בהם. לאט לאט התחלתי לקבץ את האוסף שלי.


פיסות משתילים ותיקים בגינה, פיסות משתילים מהגינה של אמא, פיסות משתיל שצומח באדנית ברחוב, ונראה עלוב ומוזנח, וחלק רכשתי במשתלה מקומית.

סקולנט בשרני משגע

למדתי איך לפצל, להשריש ולהרבות וגייסתי את בן ה 7 שלי, גנן מוכשר ומסור להקמת משתלת סקולנטים קטנה משלנו.


בארון חומרי היצירה שלנו מצאתי כמה כדים קטנטנים שרכשנו לבניית חנוכיה שמעולם לא נבנתה. אלו סונג'רו לטובת הסקולנטים. כיוון שהיו רק שמונה, וזה ממש לא מספיק, ולא היה לי שמץ של מושג היכן למצוא כאלה, החלטתי להכין לבד.
יוצאים לנופש בכנרת, לסגור את החופש הגדול. הרכב ארוז לעייפה בציוד, בגדי ים, מזון ים, אבוב, סנדביצ'ים בגדים ומים, הילדים חגורים ומוכנים לשעתיים נסיעה. שניה לפני שעולים על כביש 6 התחנפנתי לנוסעי הרכב בבקשה לעצור עצירה זריזה להעמסת מטען בלתי צפוי. תוך שלוש דקות כולל מעבר בקופה (נשבעת, לא גנבתי!) הייתי חזרה ברכב עם 2 אריזות של דאס מהיר יבוש בצבע טרקוטה וכמה כלי עץ שהתבררו כמיותרים לגמרי. הכי טוב אצבעות וסכין מטבח.
החום של סוף אוגוסט עשה טוב לעציצונים. כשחנינו על חוף כנרת כבר היו בידי שמונה כלים בגודל אצבע ובהדרגה המלאי צמח לפי צורך.

עציצונים עשויים מדאס טרקוטה המתייבש באויר

בהדרגה הלכה ונבנתה השכונה. היא עדיין לא מאוכלסת לגמרי, אבל הולכת ומתמלאת.
לא יודעת להסביר, ויש מצב שקצת השתגעתי אבל נקשרתי לשכונת הסקולנטים שלי בכל ליבי, והחמודים זוכים לביקור כמה פעמים טובות ביום.

שכונת הסקולנטים שלי

שלבים בהרכבת שכונת סקולנטים בתוך מגירת דפוס
- ניקיתי ככל האפשר את המגירה- השתמשתי במברשת שיניים קטנה לניקוי התאים מאבק, לכלוך וקורי עכביש. לאחר מכן התזתי מים בעוצמה לזמן קצר, בכדי לשטוף את שאריות האבק. הנחתי את המגירה בזווית ולכיוון השמש כך ששאריות המים יזלגו החוצה ולא יספגו בעץ, ושהמגירה תתייבש מהר ככל האפשר.


- הקדישו מחשבה כיצד לתלות את המגירה, לאורכה או לרוחבה בהתאם למקום שיש לכם ולניצול התאים במגירה הספציפית שלכם. שימו לב גם למיקום הידיות היפות- שיהיו גלויות לעין. במקרה שלי, מיקמתי את המגירה לאורכה, על קיר המרפסת המקורה הצמודה לסלון. המגירה נראית היטב דרך החלון הגדול של הסלון, כך שהיא בעצם גם בפנים וגם בחוץ. 
- תליתי את מגירת הדפוס במקום מואר היטב ומוצל, מקורה ומוגן מרוחות והמטרה ישירה. הצמחים קטנים והעציצים קלי משקל וחושב לשמור עליהם.
- כיוון שהיו המון תאים קטנטנים מידי לצרכי השכונה, השמטתי (בזהירות!) כמה מחיצות ואחדתי חללים. השתמשתי בשני פליירים ובעמרי שלי.

הורדת חלק מהמחיצות בכדי להגדיל חללים- מדובר בפיסות זעירות של סנטימטרים אחדים

- כיירתי עציצים קטנטנים שיהיו פרופציונאלים למידות המגירה. אין הכרח ליצור חור ניקוז בתחתית כל עוד אתם מקפידים להשקות ממש טיפ טיפה.
- בהכירי מעט את הצמחים המופלאים הללו, חלק מהשתילים פצלתי, חלק השרשתי ומחלק שברתי חתיכה ונעצתי כמו שהיא בתוך האדמה. מילאתי את חלל העציצון באדמת תערובת לשתילה.

מגירת הדפוס, צילום מתוך הסלון דרך החלון, אל קיר המרפסת

- טקס ההשקיה נעשה בעזרת מזרק שהחרמתי מסלסת משחקי המים של הילדים. יש להשקות כאשר האדמה יבשה, ולא להרטיב שוב אדמה לחה בכדי למנוע ריקבון של חלקי הצמח. אני משקה טיפות אחדות, אחת לכמה ימים. אחרי שהצמחים יתבססו אפשר יהיה לעבור להשקיה פעם בשבוע-שבועיים, בהתאם לתנאי מזג האויר.


אם התאהבתם כמוני בעולם המדהים של הסקולנטים, המשיכו לחפור ולשטוף את העיניים ביופי ובאסתטיקה של המשגעים האלה בלוח הפינטרסט שבניתי לכבודם, לוח מלא השראה ורעיונות נפלאים לשילוב של סקולנטים בעיצוב הבית, המרפסת והגינה.
     
אפרד במשפט הנהדר All things grow with love
ואאחל לכם ולגינת הסקולנטים הקטנה שלי אור ואהבה,